אמריקה בוחרת: תחזית כלכלית לכבוד יום העצמאות של ארה"ב

בין המיסוי הפרוגרסיבי של ביידן למדיניות הפרוטקציונית של טראמפ – כך נראית הכלכלה האמריקאית בשנת בחירות

יום עצמאות 248 שמח לארצות הברית של אמריקה! לכבוד היום המיוחד, ריכזנו מספר תחזיות כלכליות ופוליטיות למחצית השנייה של השנה. בניגוד לתחזיות הקודרות שליוו את תחילת השנה, הכלכלה האמריקאית הוכיחה את חוסנה ב-2024. למרות הסביבה הכלכלית המאתגרת, הצמיחה בתמ"ג עלתה על הציפיות, לאור הגמישות והחוסן של המשק האמריקאי.

לקראת המחצית השנייה של 2024, ניתוח מעמיק של הצמיחה מגלה תמונה מעודדת. מחלקת המחקר והייעוץ של מגזין אקונומיסט (Economist Intelligence Unit) צופה צמיחה של 2.2% השנה, בעוד חברת הייעוץ דלויט מציגה תחזית אופטימית אף יותר עם צמיחה של 2.4%. שתי התחזיות הללו מצביעות על ביצועים טובים יותר מהצפוי בתחילת השנה, מה שמעיד על חוסנה של הכלכלה האמריקאית.

גורמי הצמיחה המרכזיים מגוונים ומבטיחים. ההוצאה הצרכנית צפויה לעלות ב-2.3% השנה, שיפור קל לעומת 2.2% בשנת 2023. ההשקעות העסקיות, למרות האטה מסוימת, עדיין צפויות לעלות ב-3% ב-2024. גם הוצאות הממשלה תורמות לצמיחה עם עלייה צפויה של 2.5%.

בתחום הסחר החוץ, היבוא צפוי לעלות ב-3.1%, מה שמשקף את החוזק היחסי של הכלכלה האמריקאית. היצוא, לעומת זאת, צפוי לגדול בקצב איטי יותר של 2.4%, מה שעלול להרחיב את הגירעון המסחרי.

אינפלציה וריבית

למרות הצמיחה החיובית, האינפלציה ממשיכה להיות אתגר משמעותי עבור קובעי מדיניות וצרכנים כאחד. כרגע, האינפלציה השנתית בארה"ב עומדת מעל 3%, נתון גבוה משמעותית מהיעד של הפדרל ריזרב של 2%. עם זאת, יש צפי לירידה הדרגתית ל-2.7% עד סוף השנה (עדיין מעל היעד, מה שתומך בהשערה שהפד ימשיך בצעדים לצינון המחירים).

ואכן, הפדרל ריזרב ממשיך במאמציו לצנן את הכלכלה ולהוריד את האינפלציה. צפויות הורדות ריבית הדרגתיות במחצית השנייה של 2024. האתגר העומד בפני הפד הוא להשיג "נחיתה רכה" – לאזן בין הורדת האינפלציה לבין שמירה על צמיחה כלכלית. הסיכון הוא שהידוק יתר עלול להוביל למיתון, בעוד הקלה מהירה מדי עלולה להצית מחדש את האינפלציה.

שוק העבודה

שוק העבודה האמריקאי ממשיך להפגין חוזקה, אך ניכרים סימנים של שינוי בדינמיקה. קצב יצירת המשרות צפוי להאט, בעיקר בשל גורמים דמוגרפיים והשתתפות בכוח העבודה. שיעור האבטלה צפוי לעלות מעט ל-4% ב-2025, אך להתייצב לאחר מכן.

מאמצי הפחתת האינפלציה מעודדים השקעות גדולות בתעשייה ובייצור, עם דגש על השקעות בקניין רוחני, בינה מלאכותית וטכנולוגיות חדשניות. השקעות אלו צפויות לתמוך בצמיחה ארוכת טווח וביצירת משרות איכותיות. עם זאת, קיימים אתגרים ארוכי טווח, כמו התאמת כוח העבודה לדרישות הכלכלה המודרנית ושיפור הפריון לתמיכה בעליות שכר מבלי להגביר לחצים אינפלציוניים.

בחירות 2024

עם התקרבות הבחירות לנשיאות ארצות הברית בנובמבר 2024, הכלכלה צפויה לשחק תפקיד מרכזי בשיקולי הבוחרים, אם כי באופן מורכב יותר מבעבר. הנתונים הכלכליים והמדיניות המוצעת על ידי המועמדים המובילים מציירים תמונה מגוונת של אתגרים והזדמנויות.

הנשיא המכהן ג'ו ביידן יכול להצביע על הישגים משמעותיים בתחום הצמיחה והתעסוקה. הצמיחה בתמ"ג של 2.2% עד 2.4% בשנת 2024, כפי שצופים ה-EIU  ודלויט, מהווה נקודת חוזק משמעותית. שיעורי התעסוקה החזקים, עם אבטלה הצפויה להישאר מתחת ל-4%, מוסיפים לנרטיב החיובי סביב כהונתו של ביידן בכל הנוגע לביצועי מאקרו.

עם זאת, האינפלציה נותרת אתגר משמעותי. כפי שצוין, למרות הירידה הצפויה ל-2.7% עד סוף השנה, היא עדיין גבוהה מיעד הפדרל ריזרב. מחירים גבוהים של מוצרים בסיסיים לאורך זמן עלולים להקטין את הצריכה הפרטית ולהשפיע על תפיסת הבוחרים לגבי מצבם הכלכלי האישי, מה שעלול לפגוע בסיכויי ביידן.

חשוב לציין כי נושאים לא כלכליים, כמו הגירה ו"מלחמות תרבות", צפויים להשפיע גם הם באופן משמעותי על הבוחרים. באקונומיסט מדגישים כי השפעת הכלכלה על הבחירות עשויה להיות פחותה ממה שחווינו בבחירות קודמות, כשנושאים חברתיים ותרבותיים תופסים מקום מרכזי יותר בשיח הציבורי.

שני המועמדים המובילים מציעים גישות שונות באופן מהותי לניהול הכלכלה האמריקאית. הנה עיקריהן.

ג'ו ביידן

  • תשתיות: ביידן מציע תכנית תשתיות בהיקף של 1.3 טריליון דולר על פני עשור. התוכנית כוללת: 400 מיליארד דולר למחקר וחדשנות באנרגיה נקייה; 100 מיליארד דולר למודרניזציה של בתי ספר; 50 מיליארד דולר לתיקון כבישים, גשרים ומסילות בשנה הראשונה לכהונתו; ו-20 מיליארד דולר לתשתיות אינטרנט באזורים כפריים.
  • מדיניות מיסוי: ביידן הציג מספר מהלכי חקיקה שאותם הוא רוצה לקדם. בין היתר: העלאת שיעור המס העליון לחברות ל-28% (מ-21%); העלאת שיעור המס העליון ליחידים ל-39.6% (מ-37%); מיסוי רווחי הון ודיבידנדים בשיעורים רגילים למרוויחים מעל מיליון דולר בשנה; והטלת מס מינימום של 15% על הכנסות ספר? של חברות גדולות.
  • מימון: ביידן מתכוון לממן את תוכניותיו על ידי ביטול הקלות המס של טראמפ לתאגידים, צמצום תמריצים למקלטי מס והבטחת תשלום "חלק הוגן" (מיסים) על ידי תאגידים.

דונלד טראמפ

  • תשתיות: טראמפ הביע תמיכה בתוכנית תשתיות בהיקף של 2 טריליון דולר, אם כי ללא פירוט מלא. הדגש הוא על: זכייה במרוץ ה-G5 (התחרות הגלובלית בין מדינות וחברות לפתח, ליישם ולשלוט בטכנולוגיית הרשת הסלולרית מהדור החמישי (5G); והקמת רשת אינטרנט אלחוטית מהירה ברמה הלאומית.
  • מדיניות מיסוי: המשך הקיצוצים במיסים, כולל הארכת הוראות מס ההכנסה ליחידים בחוק הקיצוץ במיסים ומקומות העבודה (TCJA) מעבר ל-2025; הצעה לקיצוצי מס קבועים על שכר.
  • מדיניות סחר: המשך מדיניות "אמריקה תחילה", עם דגש על צמצום הגירעון המסחרי; המשך לחץ על סין בנושאי סחר והגנה על קניין רוחני.

ההשפעות הצפויות של הבחירות

המדיניות של ביידן צפויה להגדיל את הכנסות הממשלה בכ-4 טריליון דולר בין 2021 ל-2030, עם 93% מהעלייה במיסים נופלת על 20% העליונים של משקי הבית מבחינת הכנסה. לעומת זאת, המדיניות של טראמפ צפויה להמשיך את מגמת הקיצוצים במיסים, עם דגש על צמיחה כלכלית דרך הפחתת הנטל הרגולטורי והמיסויי על עסקים.

הבוחר האמריקאי יצטרך לשקול בין שתי גישות כלכליות שונות מהותית: האחת מדגישה השקעה ממשלתית ומיסוי פרוגרסיבי יותר, והשנייה דוגלת בהפחתת מיסים והתערבות ממשלתית מינימלית. ההחלטה תשפיע לא רק על הכלכלה האמריקאית, אלא גם על היחסים הכלכליים הגלובליים בשנים הקרובות.

מביטים קדימה: הזדמנויות וסיכונים

למרות האתגרים הנוכחיים, התחזית לכלכלה האמריקאית נותרת חיובית בזהירות, כפי שעולה מהניתוח המעמיק של חברת דלויט. לפי דלויט, הצמיחה בתמ"ג הריאלי צפויה להאט ל-1.1% בשנת 2025, ירידה משמעותית מהצמיחה החזקה יותר שנצפתה ב-2024. עם זאת, החברה מדגישה כי זוהי האטה זמנית, וצופה התאוששות הדרגתית בשנים שלאחר מכן. בין השנים 2026 ל-2028, דלויט מעריכה כי הצמיחה הכלכלית תתייצב ותנוע בטווח שבין 1.6% ל-1.9% בשנה.

החברה מציינת כמה מנועי צמיחה משמעותיים לשנה הקרובה: השקעות בתשתיות, חדשנות טכנולוגית, יצירת מקומות עבודה, מדיניות מוניטרית מקלה ובלימת האינפלציה.

לצד זאת, ישנם גם אתגרים וסיכונים הניצבים בפני הצמיחה וההשקעות בארה"ב: חולשה מוניטרית בכלכלות אחרות בעולם שיכולה להשפיע על ייצוא וייצור; משיכת חיסכון עודף על ידי הציבור, מה שיכול להאט את הצריכה הפרטית; שינויים בהרכב כוח העבודה והזדקנות האוכלוסייה; וכן אי-ודאות פוליטית.

נמשיך לעקוב ולהתעדכן במגמות הכלכלה האמריקאית לאורך השנה, שכן ההחלטות, המדיניות והתוצאות שאנו רואים בארה"ב, משפיעות באופן ישיר על הכלכלה העולמית, וגם הישראלית.

 

כתבות נוספות באותו נושא