הצרכן בראש: סיכום שנה עברית של חקיקה פיננסית
השנה העברית נסגרת בימים אלו והביאה איתה הרבה "אקשן" בכל הנוגע לכסף שלנו. שוק ההון ירד ועלה בתזזית, המחירים לצרכן קפצו, הדולר צנח… גם בכל הנוגע ל-רגולציה וחקיקה בתחומי הצרכנות הפיננסית השנה העברית שנגמרת לה היתה פעילה במיוחד. לכבוד ראש השנה, קבוצת קלי מסכמת את שנת התשפ"ב בעולמות החקיקה הפיננסית.
מעבר פשוט מבנק לבנק
ונתחיל עם מהפכה של ממש בכל הנוגע למעבר פשוט מבנק לבנק. במטרה לעודד תחרות בין הבנקים, השיק בנק ישראל מערכת חכמה מערכת שמאפשרת ללקוחות המערכת הבנקאית לעבור מבנק לבנק באופן מקוון, פשוט, מאובטח וללא עלות ובתוך 7 ימי עסקים.
הרעיון של בנק ישראל הוא להפוך את המעבר בין הבנקים – שנראה לרבים כאבן שאין לה הופכין – לפשוט וקל. ממש כמו עם ניוד מספר הסלולר, הצעד הופך את התהליך לכל כך פשוט, ומאלץ את הבנקים להילחם על ליבו של הלקוח ולהנמיך עלויות.
זה עובד פחות או יותר ככה: במידה ורציתם לעבור לבנק אחר, כל מה שאתם צריכים לעשות זה לפנות לבנק שאליו אתם רוצים לעבור. אין צורך לדבר עם הבנק שאותו תעזבו, וכך גם נמנעת שיחה לא נעימה, וגם נמנעים מאמצי שיווק פוטנציאליים של הבנק. הבנק החדש שלכם יפנה בעצמו לבנק הקודם, ויסדיר מולו באופן ישיר את העברת כלל הפעילות.
ולמי שדואג מבלגן שמעבר כזה עלול ליצור, הטמיע הרגולטור מנגנון "עקוב אחרי" (ניתוב) בין החשבונות שיפעל במשך שנתיים ממועד המעבר. כלומר, תנועות שיגיעו לחשבון ינותבו אוטומטית לחשבון החדש, וכך חיובים וזיכויים לא יידחו.
שימו לב, יש מצבים שבהם לא ניתן יהיה לנייד את החשבון, או שהבנק יוכל לסרב לניוד: חשבונות מעוקלים, בנאמנות או המנוהלים על ידי אפוטרופוס; חשבונות תחת מנהל עיזבון או שאחד מבעליהם נפטר; חשבונות של אזרחים זרים וכן חשבונות של מי שנמצא בהליכי כינוס נכסים. בנוסף, הבנק יכול לסרב לניוד במידה וקיים חוב בחשבון המקורי, וקיימת מגבלה של עד ניוד אחד בכל 3 חודשים.
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, אמר במעמד השקת המערכת: "השלמת הצעד הזה הוא שלב נוסף בדרך למערכת פיננסית פתוחה, שקופה ותחרותית יותר שאנו מקדמים בכמה חזיתות ושתאפשר ללקוח לבחור בקלות ובנוחות את נותני השרותים הפיננסיים השונים שהוא צורך. נמשיך לנצל את העידן הדיגיטלי שעומד לרשותנו כדי לקדם תהליכים ולהוריד חסמים במערכת הפיננסית ובמערכות התשלומים".
מנגנון חדש להבטחת תשואה בקרנות הפנסיה
השנה הדרך שבה מובטחת לנו תשואה בקרן הפנסיה השתנתה לגמרי. עד השנה, המדינה הבטיחה לחוסכים בקרנות הפנסיה רמה מסוימת של תשואה. הדרך לעשות זאת היתה על ידי רכישה של איגרות חוב ממשלתיות מיועדות, שהבטיחו 4.86% תשואה צמודה למדד על 30% מנכסי הקרן.
לא עוד. התשואה על כסף חדש שמופקד לקרנות הפנסיה כיום תובטח בצורה אחרת: הגוף המפעיל את הקרן ישקיע 30% ממנה בחשבון מיוחד בשוק ההון – במניות, אג"ח חברות, אג"ח ממשלתיות ונכסים בלתי סחירים. ההסתמכות על שוק ההון במקום על אג"ח ממשלתיות אמורה לחסוך למדינה כ-7 מיליארד שקל בשנה.
אבל אם הכסף מושקע בשוק, איך התשואה מובטחת? המדינה הגדירה "יעד תשואה" בשיעור של 5.15% צמוד למדד (שימו לב שהתשואה גבוהה ביחס למנגנון הקודם). אם ההשקעה נשאה תשואה גבוהה יותר, העודפים הולכים לקרן לאומית ייעודית. אם התשואה היתה נמוכה מהיעד, המדינה משלימה אותה באמצעות כספי העודפים בקרן הלאומית.
בהחלטת הממשלה נכתב כי מטרת השינוי היא "להמשיך ולהגן על יציבות החיסכון הפנסיוני בקרנות הפנסיה, להבטיח לעמיתי קרנות הפנסיה את התשואה הקיימת במנגנון אגרות חוב מיועדות ואף תשואה גבוהה יותר, לייעל את ניהול החוב הממשלתי ולהפחית את הוצאות הריבית על החוב הממשלתי בטווח הבינוני והרחוק ולשכלל את שוק ההון הישראלי".
שינוי מדרגות הסיכון בפנסיה ודמי ניהול דיפרנציאליים
חוסכים לפנסיה? ברור. אם כך, עד השנה המסלול שלכם נבחר בהתאם לגיל – מה שנקרא "המודל הצ'יליאני". כספיהם של חוסכים צעירים הושקעו במסלולים בסיכון גבוה יותר, והסיכון ירד ככל שהתקרבו לגיל הפרישה. המטרה – לא להסתכן בהפסד ככל שמתקרבים לגיל קבלת הקצבה.
אחת הביקורות המשמעותיות ביותר בכל הנוגע למודל הצ'יליאני היא שהוא פעל על בסיס שלוש קטגוריות גיל בלבד: הראשונה עד גיל 50; השנייה מגיל 50 ועד גיל 60 והשלישית מעל 60. במצב זה החוסכים יכלו לסבול מפגיעה בתשואות התיק במידה והשוק צונח רגע לפני שהם עוברים למסלול הבא בתור.
הרפורמה שהעבירה רשות שוק ההון השנה מחליפה את המודל. החל מ-1 בינואר 2023, החסכונות בפנסיה ינותבו למסלולים "לפי יעדי פרישה", כלומר עם מדרגות רבות יותר של גיל-סיכון.
הרפורמה גם מקבעת שימוש בדמי ניהול דיפרנציאליים. לפני השינוי, דמי הניהול המקסימליים שנגבים בקרנות הפנסיה עומדים על 0.5% מהצבירה ו-6% מההפקדות. לאחר הרפורמה, ניתן יהיה לגבות דמי ניהול מותאמים – יותר יקרים במסלולים מנייתיים (שדורשים יותר ניהול) ויותר זולים במסלולי אג"ח וכדומה. כך ייפסק ה"מימון" של דמי הניהול של החוסכים במסלולים מסוכנים יותר (מניות) על ידי חוסכים זהירים יותר (אג"ח). בנוסף, הרפורמה תחייב את קרנות הפנסיה להציע מסלול השקעה פסיבי (במדדים), בדמי ניהול מוזלים.
ברשות שוק ההון ציינו עם פרסום הרפורמה: "לקראת פרישה ישנו סיכון במעבר אוטומטי לתיק סולידי במהלך ירידות בשווקים, המביא לקיבוע הפסדים ועלולה לפגוע בחוסך. במטרה למתן את תופעה זו, מסלול ברירת המחדל יכלול מסלולים המותאמים ליעד הפרישה לפי שנים. במצב זה ניתן יהיה לנהל את הסיכונים בצורה מותאמת לשנת הפרישה".
פתיחת שוק המידע הפיננסי לצדדים שלישיים
אחד השינויים החיוביים יותר שהתחוללו השנה נוגע לדרך שבה אנחנו נחשפים למידע פיננסי. "חוק שירות מידע פיננסי" מאפשר ללקוחות של בנקים, בתי השקעות וגופים אחרים להתיר העברה של המידע הפיננסי לצדדים שלישיים. כמו ברבות מהרפורמות האחרונות, המטרה היא הגברת התחרות בין נותני השירות השונים בתחום, על בסיס שקיפות.
החוק מטיל על מקור מידע חובת מתן גישה למידע פיננסי אודות לקוח, הנמצא אצלו, לנותן שירות מידע פיננסי, בהתאם להרשאת הגישה שנתן הלקוח, והכל באמצעות מערכת ממשק למידע פיננסי.
מעבר לתחרות שצפויה להתפתח – ולהפחית מחירים של שירותים פיננסיים – החוק גם פותח את הדלת לגורמי צד ג' להתבסס על המידע המלא של הלקוח. כך למשל, לקוח של בנק או של בית השקעות שמעוניין בייעוץ פיננסי, בריכוז נתונים חיצוני או בניהול חשבונות בלתי-תלוי, יוכל להעניק לנותני השירות גישה ישירה לחשבונותיו.
ומהו מידע פיננסי לצורך העניין?
בלשון החוק, מידע פיננסי הוא מידע על תנועות (זיכויים וחיובים) בחשבון העובר ושב של הלקוח; מידע על עלות ניהול החשבון של הלקוח; מידע על אודות האשראי של הלקוח; מידע על החסכונות של הלקוח; מידע על תיק ניירות הערך שמחזיק הלקוח והעמלות שהוא משלם וכיוצא בזה.
לשנה הבאה-
נרצה או לא נרצה, כולנו צרכנים פיננסיים בדרך כזו או אחרת. בין אם ברשותנו "רק" חשבון בנק, ובין אם אנחנו מנהלים מספר ערוצי חיסכון והשקעה – אנחנו עוסקים בפיננסים. לכן אנחנו מאמינים בחשיבות של התעדכנות קבועה בשינויים רגולטוריים המתרחשים אחת לכמה זמן בתחום. קבוצת קלי – כחברה שעוסקת בייעוץ פיננסי, מתגאה ביכולתה ללמוד לעומק את השינויים בחקיקה, וליישם אותם בזמן אמת בתיקי הלקוחות שלה כדי למקסם את ביצועיהם. נמשיך לעקוב, לעדכן ולהתפתח גם בשנת התשפ"ג. שנה טובה!