כללי 'עשה' ו'אל תעשה' בשוק ההון – שאלות ותשובות

מאז תחילת השנה מתאפיינים השווקים הפיננסיים במגמה שלילית, תוך תנודתיות חריפה, הן בשוק המניות והן בשוק אגרות החוב. הסיבות העיקריות לכך טמונות בציפיה להעלאת ריבית עקב האצת האינפלציה; ובמשבר שהתפתח סביב פלישת רוסיה לאוקראינה – אירוע גיאופוליטי, שגרם להתייקרות חומרי הגלם והשפיע על הכלכלה העולמית.

לאף אחד, אין באמת את היכולת לנבא מתי ובאיזה אופן, יסתיים המשבר הנוכחי, אך יחד עם זאת, התנהגות השווקים הפיננסים בעבר מלמדת כי מעת לעת מזדמנות לנו 'סיבות טובות מאד למכור'; אך בטווח הארוך, גם לאירועים דרמטיים יש השפעה קצרת טווח.

הכנו עבורכם מקבץ שאלות ותשובות בנוגע לכללי התנהגות בשוק ההון, בעיתות משבר ובכלל.

כללי 'עשה' ו'אל תעשה' בשוק ההון

1. האם ניתן לבצע שינוי במסלול ההשקעה בחסכונות פנסיוניים/פרטיים?

בעקבות המשבר הפיננסי בשנת 2008, נפתחו לבחירת החוסכים מגוון מסלולי השקעה במוצרים המנוהלים על ידי הגופים המוסדיים. ניתן לעבור בין המסלולים השונים, ללא עלות וללא אירוע מס. מעבר בין מסלולי השקעה כאמור, אפשרי בקופות גמל, קרנות השתלמות, קרנות פנסיה חדשות ופוליסות ביטוח מנהלים חדשות.

בקרנות פנסיה וותיקות ובביטוח מנהלים וותיקים (קרן י' ישנה וקרן י' חדשה) – לא ניתן לשנות את תמהיל ההשקעות, הנקבע על ידי מנהל הקרן בהתאם לתנאי השוק.

במכשירי חסכון פרטיים, כגון פוליסות פיננסיות ותיקי השקעות מנוהלים, ניתן כמובן לשנות את הרכב ההשקעות ואת תמהיל הסיכון.

2. כיצד ניתן לבצע את השינויים במידה ורוצים?

הדרך הנוחה והמהירה ביותר, היא למלא טופס בקשה לשינוי מסלול ההשקעות, ישירות באתר האינטרנט של הגוף המוסדי. לחליפין, ניתן כמובן לפנות אל מנהל הלקוח או אל מוקד שירות הלקוחות של קבוצת קלי.

3. האם נכון לפדות כעת כספים מהתכניות שעל שמי?

היכן שמדובר בחסכונות לא נזילים, שמשיכתם כיום תגרור תשלום מס (לדוגמא, חסכונות לפנסיה) – מומלץ בחום לא לגעת!

היכן שמדובר בחסכונות נזילים – גם כאן, חשוב לזכור כי לא ניתן לתזמן את השוק, ואף פעם לא נדע לצאת מהשוק רגע לפני הירידות, ולהיכנס אליו רגע לפני שהשוק מתחיל לעלות.

משכך, ניהול השקעות מושכל, מבוסס על הכללים הפשוטים הבאים:

(א) לבנות אסטרגיה/מדיניות השקעות (Asset Allocation) המותאמת עבורך עם בעל רישיון, בהתחשב במטרות ובצרכים, בטווח ההשקעה ובפרופיל הסיכון של הלקוח (אוהב/שונא סיכון).

(ב) לדבוק באסטרטגיה ארוכת הטווח שגיבשת. כמו שאמר הרס"ר בתרגילי הת"ס תס"ח: "טעית, לא טעית – אל תזוז!"

4. במידה וטווח ההשקעה הוא קצר, האם נכון להקטין את החשיפה לסיכון?

לקוח אשר זקוק לכספים נזילים בטווח זמן המיידי/קצר (עד שנתיים) – פונקצית המטרה שלו היא קרוב לוודאי שימור ההון (Capital preservation), ולא השאת תשואה. ועל כן, מומלץ לו לבחון עם בעל רישיון את המעבר למסלול השקעה סולידי יותר (לדוגמא: אג"ח).

יובהר, כי שינוי במסלול ההשקעות לסולידי יותר – משמעו 'קיבוע ההפסד', וכי אין לנו שליטה על עיתוי הביצוע בפועל (בתוך הימים הקבועים בתקנות).

5. במידה ומדובר על מוצרי חיסכון ארוך טווח, האם נכון להקטין את החשיפה לסיכון?

לא. כאשר מדובר בחיסכון לטווח ארוך (חיסכון לגיל פרישה לגמלאות באמצעות קרן פנסיה ו/או ביטוח מנהלים), ולפנינו עוד שנים רבות לתקן את הירידות בשווקים, אין ככלל מקום לערוך שינוי. כפי שניתן להיווכח מהתרשים מטה, ההיסטוריה מלמדת כי בטווח הארוך, לדבוק באסטרטגיה ולהישאר בשוק (ולא לצאת ממנו) – הוכיחה את עצמה. יחד עם זאת, נסייג ונאמר: אם יש ספק – אין ספק; ובכל מקרה של התבלטות, מומלץ לבקש את חוות דעתו של מומחה בעל רישיון.

6. לבסוף, האם יש גם הזדמנויות בתנאי השוק הנוכחיים?

מומחי השקעות גורסים, כי הזמן הטוב ביותר להשקיע, הוא כאשר "דם זורם ברחובות"… בעלי לב חזק על כן, שאינם זקוקים לכסף בטווח הנראה לעיין, ומרשים לעצמם "לשגר ולשכוח" – ייתכן וירצו דווקא לנצל את ההזדמנות (תוך היוועצות עם מומחה השקעות), כדי להגדיל את רמת הסיכון בתיק, באמצעות שינוי מסלולי השקעה למנייתיים.

אין לראות בנאמר תחליף לשיווק פיננסי ופנסיוני המותאם לצרכי הלקוח. השימוש במידע ובנתונים הינו על אחריות הבלעדית של המשתמש.