מתפטרים? מחליפים עבודות? אלו הצעדים בפנסיה ובמיסוי ששווים לכם הרבה כסף
אם בעבר עובדים שכירים היו מחויבים למקום עבודה אחד ונשארים בו ל-30-40 שנה, עד הפרישה – הרי שכיום המציאות שונה לחלוטין. עוד לפני תקופת הקורונה, בני דור ה-Y, המילניאלז, גילו נטייה להחליף מקומות עבודה באופן תדיר, וכיום מעבר ממעסיק האחד לשני כל שנתיים-שלוש הוא חלק רגיל מקריירה סטנדרטית.
שוק העבודה הדינמי מאפשר לעובדים מהדור החדש לגוון ולהתקדם בצורות שלא היו קיימות בעבר, והדבר הולך יד ביד עם התפתחות תחומי ההייטק, שדורשים הרבה גמישות מחשבתית. ואולם, מעבר לשינוי במיקום, בקולגות, בתפקיד ובשולחן – להחלפת מקום עבודה או ניתוק יחסי עובד מעסיק קיימות משמעויות פיננסיות – ששווה להכירן.
כל עוד העובד שכיר, המעסיק מחויב על פי חוק לבצע עבורו הפקדות למוצר פנסיוני לפי בחירת העובד: קופת גמל, קרן פנסיה או ביטוח מנהלים. העובד יכול לבחור האם להפקיד למוצר אחד מאלה, או לשלב בין כמה מוצרים. במאמר זה נתמקד במוצר הנפוץ ביותר: קרן הפנסיה.
עזבתם מקום עבודה? לא לשכוח להפעיל את הריסק בקרן הפנסיה
קרן הפנסיה יכולה לשרת את העובד בשלושה סוגי זכויות: הזכות לקבלת קצבת זקנה, הזכות לקבלת פיצוי במקרה של אובדן כושר עבודה/נכות והזכות לקבלת קצבת שארים.
כשהמעסיק מפקיד לקרן הפנסיה לעובד קיימים כיסויים לפי בחירתו. כשהעובד מסיים העסקה אין הפקדות לקרן הפנסיה – ועל מנת לשמר את הכיסוי הביטוחי העובד צריך לבצע "הסדר ריסק".
משמעות הדבר היא שהעובד צריך לשלם בכל חודש לקרן הפנסיה עבור שמירת כיסוי אובדן כושר העבודה/נכות וכיסוי השארים. תשלום זה איננו מגדיל את החיסכון לקצבת זקנה, אלא רק מקנה ביטוח לעובד ולמשפחתו. ללא הסדר ריסק – לעובד לא יהיה כיסוי במקרה של נכות או למקרה פטירה חלילה.
בכל סיום העסקה כשהעובד לא מוצא מעסיק שיפקיד עבורו מייד לקרן הפנסיה, ההמלצה היא לבצע הסדר ריסק על מנת לשמור על הכיסויים הביטוחיים בתוקף. את התשלום ניתן לבצע דרך חשבון הבנק או דרך החיסכון הצבור בקרן הפנסיה. את הסדר הריסק ניתן לבצע לתקופה מקסימלית של שנתיים.
מתפטרים ממקום העבודה
מיסים ופיצויים: לא לקבל החלטה פזיזה
בכל סיום העסקה העובד צריך להתחשבן מול מס הכנסה על כספי הפיצויים/מענקים שהוא קיבל או יקבל מהמעסיק עקב ניתוק היחסים. חלק מכספי הפיצויים, אם לא כולם הופקדו כבר על ידי המעסיק לאורך שנות העבודה וכבר נמצאים בתוך החסכון הצבור בקרן הפנסיה. ההתחשבנות מול מס הכנסה יכולה להוות לעובד מקלט מס ולאפשר לו לדחות את תשלום המס, לקבל כסף בפטור ממס או לקבל את הכסף במס מופחת.
לפני שנפרט את אפשרויות תכנון המס, אני חייב לציין שכספי הפיצויים הינם חלק קריטי מהחיסכון הפנסיוני ולכן עובד שמושך את כספי הפיצויים מקטין לעצמו את קצבת הזקנה העתידית בפרישתו. מעבר לכך, עובד שמושך פיצויים או מענקים בפטור ממס מקטין את הפטור ממס על הקצבה שהוא יקבל בפרישה. מסיבות אלה, לפני קבלת החלטה יש להתייעץ עם בעל רישיון – יועץ פנסיוני או מתכנן פיננסי.
כאמור, בכל חודש המעסיק מחויב להפקיד עבור העובד פיצויים לקרן הפנסיה. בעת ניתוק יחסים העובד מקבל טופס הנקרא 161, ובו המעסיק מפרט את סכומי הפיצויים שנחסכו בקרן הפנסיה ומענקי פרישה נוספים להם העובד זכאי. כל סכום הנרשם בטופס 161 מאפשר ביצוע התחשבנות מול מס הכנסה והקטנת נטל המס על ידי אחת או יותר מהאפשרויות הבאות:
פדיון פטור/חייב – כפי שציינתי מעלה משיכת כספי הפיצויים פוגעת בחוסך אך היא קיימת, ניתן למשוך את הכספים בפטור ממס עד תקרה של 12,640 ₪ כפול שנות הוותק. את הכסף הנותר מעל התקרה הפטורה ניתן למשוך אך הוא יחוייב במס.
רצף קצבה – הבוחרים באופציה הזאת, בוחרים בהותרת כל הכספים או חלקם בקרן הפנסיה, וייעודם לקצבה שתינתן בתקופת הפרישה.
רצף מעסיקים – אפשרות זו מתאימה למי שימצא מעסיק חדש עד שנה מיום ניתוק היחסים. במקרה זה דוחים את התחשבנות המס עד לניתוק יחסים מהמעסיק החדש. הבוחרים באפשרות זו מייעדים את כספי הפיצויים למשיכה חד פעמית בעתיד ומקנים לעצמם שנות וותק נוספות לטובת חישוב הפטור העתידי.
פריסת מס – כדי להימנע מתשלום מס גבוה, ניתן לפרוס את תשלום המס על כספי הפיצויים כאילו אלה הגיעו לעובד בחלקים שווים במשך מספר שנים (לכל היותר 6 שנים קדימה או 4 אחורה) ולא כסכום חד פעמי בעת סיום העבודה.
במקרים מסויימים ניתן ואף רצוי לשלב בין מספר מקלטי מס מהאפשרויות הקיימות. קיימים מקרים בהם ניתן להתחרט על ההתחשבנות שבצענו ולקבל החלטה אחרת וכל מקרה לגופו.
מענקים ופיצויים נוספים
בנוסף לכספי הפיצויים שנצברו בקופות, ניתן לרשום בטופס 161 סכומים נוספים כגון: פדיון ימי מחלה, הודעה מוקדמת, מענק הסתגלות או מענקי פרישה. כאמור, בכל האפשרויות האלו, לעובד קיימת אפשרות לדחות את תשלום המס, להקטינו ואף לבטלו בהתאם לתקרות.
את ההחלטה לגבי הכספים הללו העובד הוא מגיש על טופס הנקרא 161א, אותו הוא מעביר לקרן הפנסיה, לפקיד השומה או לנציבות מס הכנסה בהתאם למקרה הספציפי שלו. במקרים מסוימים, שבהם שכרו המבוטח של העובד גבוה מ-34,900 שקל, ייתכן שחלק מכספי הפיצויים כבר חויב בשווי מס בעת ההפקדה, והדבר דורש התייחסות ספציפית יותר.
בכל מקרה, לאור מורכבות הצעדים והקריטיות שלהם לקצבת הגמלאות, מומלץ לייחס חשיבות רבה לנושא ולהיוועץ עם בעל רישיון לפני קבלת החלטה.
הכותב הינו מנכ"ל ושותף בקבוצת קלי, בעל רישיון לשיווק השקעות מטעם רשות ניירות ערך, בעל רישיון לשיווק פנסיוני מטעם משרד האוצר, מתכנן פרישה ומתכנן פיננסי CFP(CERTIFIED FINANCIAL PLANNER), דוא"ל: Gil@kali.co.il
*האמור לעיל אינו מהווה יעוץ או שווק השקעות/פנסיוני ואינו מהווה המלצה לרכישה, החזקה או מכירה של ני"ע ו/או המלצה למדיניות השקעות. האמור לעיל הינו הצגת מידע בלבד. בחירה של מדיניות השקעות או ני"ע תעשה רק לאחר הליך שיווק השקעות ו/או פנסיוני לפי העניין, בהתאם לצרכיו האישיים של כל אדם ואדם.
כתבות נוספות באותו נושא
