רוצים לעודד נוכחות עצים? תתחילו לחשוב לאן הכסף שלכם הולך
החשש משינוי אקלים כבר מזמן הפך משאלה לבעיה ידועה. כאשר ברור לכולם שצריך, בנוסף להפחתה של השימוש בדלקים פוסילים, למצוא פתרונות טכנולוגיים שיקטינו את ההשפעה של שינוי אקלים. הפתרון הטכנולוגי חייב לענות על הצרכים הבאים: לסייע בהפחתת הטמפרטורה בימי הקיץ, לספוג אבק, תרחיפים, לסנן ולטהר אוויר מזוהם, לקלוט פחמן דו חמצני ולייצר עוד חמצן, לסייע בשימור קרקעות ולמנוע מדבור.
אלא שאז מבינים שההמצאה הטכנולוגית הזאת כבר קיימת – קוראים לה "עץ". לעצים יש את כל התכונות האלה ועוד.
עץ בודד מפחית את הטמפרטורה בימי הקיץ בעד ארבע מעלות, סופג בשנה 20 ק"ג אבק ו"בולע" 80 ק"ג תרחיפים, המכילים מתכות רעילות ככספית, ליתיום ועופרת. מטהר 100,000 מ"'ק אוויר מזוהם, מייצר 700 ק"ג חמצן וקולט 20 טון פחמן דו-חמצני. בנוסף לסיוע בשימור קרקעות ומניעת מידבור, הוא מסייע גם בבלימת רעש, ממש כמו בנייה של קיר אקוסטי. וזה עוד לפני היתרונות הייחודים של יערות הגשם.
אז אם אנחנו מבינים שעצים הם מקור הפתרון שלנו לטיפול בשינוי אקלים, למה העולם ממשיך לכרות כל כך הרבה עצים?. איך זה שנותנים לאינטרנסים כלכליים פרטיים לסכן את כולנו? הרבה מאד שנים חשבתי שהבעיה של כריתת עצים נובעת מצריכה גדלה של נייר. אבל זה ממש לא המצב. רק כ- 10% מכריתת היערות היא לצורך תעשיית הנייר. 90% מהשטחים שנכרתים הם לצורך גידול בשר, הרחבת גידולי הסויה בעיקרם להאכלת הבקר, וגידול של עצי שמן דקלים הנדרשים לתעשיית המזון.
עוד כמה נתונים מדאיגים
כיום רק 31% מהשטחים מיוערים, רק 18% מהיערות בעולם מוגנים מבירוא יערות ומעל ל 4 מיליארד דונם של יערות אבדו משנת 1990. כ- 2,400 עצים נכרתים בכל דקה. עד שתגמרו את הקריאה של המשפט הזה עוד 30 דונם יכרתו.
אבל בואו נצא מנקודת מוצא שאנחנו לא אנשי סביבה, מה המשמעות של כל אלה, מה המשמעויות הכלכליות של כל אלה? מספיק להסתכל על הדו"ח האחרון של ה-WORLD ECONOMIC FORUM, הארגון הכלכלי הגלובאלי שהתכנס לפני כשבועיים לפגישתו השנתית, ובו מדורגים הסיכונים לכלכלת העולם על פי רמת הסבירות שהם יתממשו וההשפעה שתהיה להם. כבר כמה שנים הסיכונים האקלימיים בדו"חות מדורגים כמהותיים ביותר מזה מספר שנים. אלו סיכונים מהותיים לא רק בגלל הנזק הפיזי והפיננסי שהם עלולים לייצר לכלכלה, אלא גם בשל ההשפעה שלהם על סיכונים אחרים כגון עלייה של עלות המחייה, הסיכון בפגיעה בחוסן החברתי, הגירה המונית, סיכוני אשראי וסיכונים אחרים, ובשנה האחרונה ראינו שאירוע כמו המלחמה באוקראינה הופכת למשבר המזון כתוצאה משינוי אקלים.
מתחילים לחשוב אחרת
אז מה אפשר לעשות בנושא? ברמה האישית, אנו יכולים להפחית את צריכת הבשר, להפוך טבעוניים אבל הכוח המשמעותי ביותר שלנו זה דרך הכסף שלנו. הכסף שלנו בקופות הפנסיה, בחסכונות ארוכי וקצרי הטווח הם המנוע של החברות ולכן אפשר להצטרף למגמה של השקעות אחראיות השקעות ESG, שכיום מוערכת ב 45 טריליון דולר, כ- 50% מהשקעות בשוק ההון בעולם, ושעד 2030 יגיע ל 125 טריליון דולר.
עד לא מזמן חוסנן של חברות נבחן על בסיס פרמטרים כלכליים כגון רזרבות מזומנים, או חשיפה לאשראי ועוד. אבל בהשקעות אחראיות, השקעות ESG, קיימת ההבנה שחוסנן של חברות תלוי בנוסף גם ליכולתן של החברות עמוד באתגרים העולמיים המשתנים, וההתנהלותן על בסיס פרמטרים סביבתיים, חברתיים וממשל תאגידי וגם ליכולת לזהות הזדמנויות עסקיות על ידי החברות, על ידי בחינת הכנסותיהן משירותים ומוצרים ברי קיימא – אותם מוצרים שהדרישה אליהן גדלה ופוטנציאל הצמיחה גדול יותר.
האם זה עושה שינוי? מסתבר שכן.
בבחירה של החברות בהן אנחנו משקיעים אנחנו יכולים לבחון את טביעת הרגל הפחמנית של הפורטפוליו. וגם בעולם ה ESG לא כולם דומים ויש צורך במחקר והשוואה. כך כאשר משווים את טביעת הרגל הפחמנית מול מדדי השקעה בינלאומיים שונים, גם כאלה שנקראים S&P 500 ESG, בהסטה לפורטפוליו ESG מסוימים אנו חוסכים 2815 עצים בשנה על כל מיליון דולר השקעה. השפעה משמעותית, ככה על הדרך בלי מאמץ מיותר.
