שוק בשוק: הכלכלה במלחמה ואיך מגיבה הבורסה?
הכלכלה במלחמה ואיך מגיבים שוקי ההון למלחמה? התשובה הפשוטה תהיה שהם יורדים. הבורסות בעולם משמשות חלון לרחשי ליבם של המשקיעים, שהם למעשה הציבור כולו. אירועים שנתפשים כשליליים – אסון טבע, נפילת ממשלה, מגפה עולמית – מתומחרים בשוק בצורה של ירידות. המשקיעים חוששים לגורל החברות, שאולי לא ישיגו מימון בקלות, יסבלו מירידה בהוצאות הצרכנים וכיו"ב – ולכן עוצרים השקעות ומושכים רווחים. התוצאה – ירידה במחירי ניירות הערך.
אבל הדינמיקה הצפויה הזו לאו דווקא מספרת את כל הסיפור. כמו הרבה אירועים גיאופוליטיים גדולים, שיצרו חשש בשווקים בתחילתם – מלחמה יכולה להיפתח בנפילות, ולהסתיים כשהשוק כבר חזר לעצמו. למעשה, מחקרים מראים שבכמעט כל אירוע ביטחוני עולמי גדול, השווקים ירדו ואז חזרו למספרים מוכרים בתוך זמן קצר.
עבור בעלי תיקים, חוסכים ומנהלי השקעות, חשוב להיות קשובים לשוק, לחדשות ולמפה הפוליטית. השוק אינו "עיוור" למתרחש בעולם, ולכן גם משקיעים צריכים לדעת מה יכול להשפיע על שווי החברות שאת מניותיהן הם מחזיקים בתיק. ואולם, חשוב גם לא לפעול "מהבטן" או מתוך חשש רגעי. גם בעת מלחמה, וגם אם בימים הראשונים שלה נראה את שווי התיקים שלנו צונח, נקיטת פעולות פזיזות יכולה להותיר אותנו בהפסד, גם אם אחרי שבועיים-שלושה השוק יחזור לעצמו, כפי שקורה כל כך הרבה פעמים בהיסטוריה. במאמר זה נבחן באופן ראשוני – האם המלחמה זיעזעה את שוק המניות הישראלי או העולמי, ומה ניתן ללמוד מהחודשיים שחלפו מאז תחילתה?
>>>מה עשו המדדים המובילים בעולם? האם האינפלציה בירידה? הירשמו לקבלת סקירה כלכלית חודשית למייל
השפעת המלחמה בישראל על הבורסה
האם מלחמת חרבות ברזל, שבעיצומה אנו נמצאים כעת, גרמה לשווקים לזוז לכיוון זה או אחר? מבחינה הנכונה לרגע הזה, נראה שהמלחמה מול עזה מתנהגת בצורה דומה מאוד לדינמיקות שוק שנרשמות באופן היסטורי יחד עם אירועים בסדר גודל דומה במפה העולמית.
כדי לבחון את התנהגות השוק הישראלי, ניקח את מדד ת"א-35. המדד מחושב על בסיס שווי השוק של 35 המניות הגדולות ביותר בבורסה, כאשר כל מניה מקבלת משקל בהתאם לשווי השוק שלה. ב-8 באוקטובר, יום ראשון שלאחר מתקפת הטרור של חמאס בעוטף עזה, המדד צנח בכ-6.4%. עד כאן, צפוי למדי – ברור שמתקפת טרור חסרת תקדים, וההבנה שצה"ל נכנס ללחימה מתמשכת, יוצרת חשש אצל משקיעים.
והמלחמה אכן נמשכה. ב-26.10 נרשם השפל שאליו הגיע המדד מאז תחילתה – ירידה של 12.3% ביחס לסוף השבוע של לפני המתקפה. אבל מאותו יום, המגמה שנרשמת היא עלייה במחירי המניות. ייתכן שהשתלטות צה"ל על צפון הרצועה, מעורבותן של ארה"ב וקטאר בעסקאות השבויים והפסקות האש – וגם ההבנה שהמלחמה תימשך עוד לא מעט זמן – הביאו משקיעים לחזור לשוק.
מהשפל שנרשם ב-26.10 ועד הגעה לשיא שבו אנו נמצאים בימים הראשונים של דצמבר, חלפו כ-40 ימים, וחלה עלייה של כ-11% במדד. אנחנו עדיין לא ממצאים באותן רמות של טרום המלחמה: ערך מדד ת"א-35 שנרשם לפני ה-7 באוקטובר ירד ב-2.2% נכון ל-5 בדצמבר – לא תיקון מלא, אבל קרוב לשם. כנראה שבשבועיים הקרובים התיקון יושלם.
ומה עם העולם? האם ראינו תמחור של המלחמה במדדים מובילים בחו"ל? ניקח את מדד הבורסה האמריקאית, S&P500 כדוגמה. המדד לא הראה ירידה, ולמעשה בימים הראשונים ללחימה הוא עלה קצת. בהמשך, הוא הגיע לשפל יחד עם המדד הישראלי, בסביבות ה-26.10. מאז הוא כבר הספיק לטפס ב-10%.
מה שיורד חייב לעלות?
השוק דוהר קדימה. מחקרים שוב ושוב מראים כיצד אירועים היסטוריים בעלי קונוטציה שלילית אמנם משפיעים על השווקים, אך השפעתם קצרת טווח. מחקר עומק של חברת LPL Financial, חברת ניהול השקעות וייעוץ פיננסי מהגדולות בארה"ב, מראה כיצד ההתנהגות הזו חוזרת שוב ושוב לאורך המאה החולפת.
המחקר בוחן מלחמות ומתקפות טרור מרכזיות, השפעתן על מדד S&P500 לטווח זמן של יום אחד, הירידה המלאה עד לשיא השלילי, כמה ימים לקח לשוק לרדת לשפל, וכמה ימים לקח לו להתאושש. כמעט בכל האירועים שנסקרו – מפרל הארבור, דרך הטבח באולימפיאדת מינכן ועד מלחמות יום כיפור וששת הימים – ביום הראשון נרשמו ירידות, אך מתונות: בין 0% לכ-5%, עם ממוצע של כ-1%.
בהמשך, ועד לנקודת השפל במדד נרשמו כמובן ירידות משמעותיות יותר. כך, לאחר המקפה על מגדלי התאומים, המדד רשם ירידה מלאה של 11% לאחר 11 ימים; במהלך משבר הטילים בקובה ב-1962, המדד ירד ב-6.6% בתוך 8 ימים; מתחילת המלחמה באוקראינה חלפו 13 ימים עד לשפל, עם ירידה של 7% במדד.
אכן, מדובר בירידות מהירות יחסית. אבל מה עם התיקון? לאחר אסון התאומים, לקח לשוק 31 ימים לחזור לעצמו; אחרי תחילתו של משבר הטילים בקובה – 18 ימים; ואחרי תחילת הלחימה באוקראינה – 23 ימים. השוק חזר למחירי שגרה, והתעלה מעל האירועים האלה. לא תמיד זה קורה כל כך מהר – כשעיראק פלשה לכווית, המדד חזר לרמתו המקורית רק לאחר יותר מחצי שנה; אחרי הטבח במינכן זה לקח כמעט חודשיים.
בממוצע, לקח למדד לחזור לרמתו המקורית לאחר האירועים שנסקרו כ-42 ימים – תוצאה דומה כמעט במדויק למה שאנו ראוים בימים אלה במדד ת"א-35.
הדינמיקה הזו לא שמורה רק למלחמות, אלא לכל אירוע פוליטי בעל משמעות: כך למשל, מדד ה-FTSE 100, המדד המרכזי של בריטניה ירד בחדות בבוקר לאחר ספירת קולות הברקזיט ביוני 2016, אך עד סוף השנה המדד עלה ב-20%. דבר דומה קרה לאחר בחירתו של דונלד טראמפ לנשיא ארה"ב בנובמבר של אותה שנה. ואולם עד סוף 2017, מדד S&P500 זינק ב-35%.
לסיכום
לשוק ההון יש נטייה להיות מושפע באופן מיידי מסנטימנטים של משקיעים. גם כשמציאות הקורונה חלחלה להבנה הציבורית, ראינו בורסות נופלות. אבל נטייה נוספת שיש לשוק היא "לנער" מעליו את ההשפעות האלה, ולהמשיך לרוץ קדימה. כן, יהיו מגזרים, חברות או תעשיות שיושפעו יותר מאחרים, אבל בתמונה הכללית השוק ממשיך לטפס. לכן חשוב – מצד אחד לא לקחת החלטות פזיזות, ולחשוב לטווח הארוך; ומצד שני לשמור על ערנות ועל ניהול תיק אקטיבי.
