תכנון פיננסי בין דורי

ניהול כסף הוא דבר מורכב ובכל הקשור לתכנון פיננסי קיימת חשיבות רבה לביצוע אפיון צרכים אישי, התאמת המוצרים לטווח ההשקעה, הקצאת קרן חירום, שילוב מוצרים בעלי יתרון מס ועוד. בנוסף לכל אלה, חשוב לא פחות גם לתכנן כיצד המוצרים בהם בחרנו להשקיע יועברו לדור הבא, ולא משנה אם מדובר בנכסי נדל"ן, בחברה, בכסף הנמצא בתיק השקעות או בנכסים פנסיוניים.
גיל הרשקוביץ | מתכנן פיננסי CFP, מתכנן פרישה, משווק פנסיוני ומשווק השקעות

במאמר זה אפרט לכם על מושגים שכדאי להכיר, אסביר כיצד לאתר מידע באמצעות האינטרנט ועל פעולות שחשוב לבצע ואדגיש את החשיבות של בעלי המקצוע לראיה כוללת של תיק נכסי המשפחה.

במקרה של פטירה חלילה, המשפחה האבלה מתמודדת בשני מישורים עיקריים – הרגשי והכלכלי. במישור הרגשי התא המשפחתי מתמודד עם אובדן משמעותי שספק אם הזמן יכול לרפאו. לעומת זאת, במישור הכלכלי יכולת ההתמודדות תהיה תלויה מאוד בתכנון שבוצע מראש. כדאי ורצוי לצמצם את הבלבול הכלכלי המאפיין תקופה זו ע"י הכרה של כלל הנכסים שהיו על שם הנפטר והדרך הנכונה להעביר אותם ליורשים.

קיימת חשיבות רבה לביצוע תכנון פיננסי מקיף בו אנו לוקחים בחשבון את כלל הנכסים והצרכים של המשפחה, ולא מסתכלים רק מהזווית של הלקוח בו אנו מעוניינים לטפל. היכרות אישית של המתכנן הפיננסי עם בני המשפחה וקשר אישי יסייעו מאוד במקרה של פטירה.

מושגים שכדאי להכיר:

ייפוי כח מתמשך – ייפוי כוח מתמשך הוא מסמך משפטי שמאפשר לנו לקבוע מי ידאג לנו בעתיד ובאיזה אופן כאשר לא נהיה כשירים לקבל החלטות (מבחינה פיזית או מנטלית). אדם שעורך מסמך זה יכול להעניק ייפוי כוח מתמשך לכלל ענייניו – האישיים, הרכושיים והרפואיים או רק לחלקם. עריכת ייפוי הכוח המתמשך והחתימה עליו מתבצעות בפני עורך דין שעבר הסמכה לכך.

ייפוי כוח רפואי מתמשך – מסמך זה מאפשר לבחור מראש מי יקבל עבורנו החלטות בעניינים רפואיים בלבד במועד שבו כושר השיפוט שלנו יפגע ולא נהיה מסוגלים לקבל החלטות רפואיות. ייפוי כח זה ניתן לערוך בפני רופא, פסיכולוג, עו"ס, אח/אחות או עו"ד.

סעיף אריכות ימים – סעיף זה רלוונטי לחשבונות בנק בבעלות משותפת. כאשר סעיף זה חל אנו מורים לבנק לאפשר המשך פעילות שגרתית בחשבון גם בתקופה בה טרם הוסדר נושא הצוואה או הירושה. סעיף זה נחתם בבנק בו מתנהל החשבון שלנו.

צוואה – מסמך בו אנו קובעים מי יירש את נכסינו לאחר הפטירה. בהעדר צוואה, על היורשים להוציא צו ירושה. באופן כללי, על מנת לבצע פעולות בנכסי הנפטר נדרש להציג צו ירושה או צו קיום צוואה.

איתור המידע:

מסלקה  פנסיונית – אתר ממשלתי המסייע לאתר את כלל החסכונות הפנסיונים, פעילים ושאינם פעילים. המסלקה מספקת מידע מפורט ועדכני אודות חסכונות אלו, כגון: צבירות עדכניות, מסלולי השקעה ועוד. ע"מ לקבל גישה למסלקה הפנסיונית, עלינו לקבל הרשאה מבעל החשבון, ולכן במקרה פטירה לא ניתן להוציא את המידע. לכן עלינו להיערך מראש, לרכז את הנתונים כל עוד המבוטח בחיים ואחת לתקופה (כשנתיים) לעדכן אותם. עלות הוצאת המידע באופן חד פעמי היא 20 ₪.

הר הכסף – אתר ממשלתי המיועד לאיתור חשבונות פנסיונים שאינם פעילים באופן שוטף וכן לאיתור חשבונות בנק שאינם פעילים. האתר מספק מידע בדבר קיומם של כספים או חשבונות והיכן הם נמצאים ללא פירוט נוסף. למנוע חיפוש זה ניתן להיכנס 10 פעמים לכל היותר. ניתן להוציא את המידע גם עבור אדם שנפטר.

הר הביטוח – אתר ממשלתי המאפשר לאתר את כלל מוצרי הביטוח. האתר מציג את החברה המבטחת, את מספר הפוליסה, העלות שלה ועוד. על מנת לקבל את פרטי הפוליסה וגובה הכיסוי, האתר מפנה לאזור האישי אצל כל אחת מחברות הביטוח. ניתן להוציא את המידע גם עבור אדם שנפטר.

היערכות מוקדמת והוצאת המידע מאתרים אלו מבעוד מועד, תחסוך זמן יקר ותקל את ההתנהלות הכלכלית של המשפחה ברגע הקשה.

למרות המידע הרב שניתן להפיק מאתרים הנ"ל, ידיעה על קיומם של המוצרים איננה מספקת. תכנון נכון של מתכנן פיננסי יסב ערך כלכלי רב למשפחה, זאת ע"י בחינת התמהיל הנכון בין השקעות פיננסיות ופנסיוניות, מינוי מוטבים מותאם אישית ועוד.

מימוש זכויות במקרה פטירה

דרכי הטיפול בנכסים  – חלק מהנכסים כדאי יהיה להשאיר ללא שינוי, נכסים מסוג אחר נרצה להעביר ע"ש המוטב או היורש כפי שהם, וחלק מהנכסים נרצה לממש בדרך של פדיון חד פעמי או קצבה חודשית קבועה.

ביטוח לאומי – עלינו לבחון זכאות לקבלת קצבת שארים/מענק שארים מביטוח לאומי.

קרנות פנסיה/ביטוחי מנהלים – בין אם  הנפטר יצא לגמלאות או טרם, עלינו לבחון אם קיימות אפשרויות לקבלת קצבה חודשית עבור השארים/מוטבים. כל זאת, בהתאם לתנאי הזכאות של המוצר הפנסיוני.

ביטוח חיים – יש לבחון את הזכאות לפיצוי מול מוצרי הביטוח השונים – סכום חד פעמי למקרה פטירה או הכנסה קבועה לתקופה קצובה. להרבה אנשים קיים ביטוח חיים מטעם מקום עבודתם והם אינם מודעים לכך, מה שמוביל הרבה פעמים לאובדן הפיצוי.

פעולות נוספות שכדאי לבצע:

חשבונות הבנק – אחרי הפטירה יש להסיר את הנפטר מחשבון הבנק ובמקרה שנותר אלמנ/ה מבוגרים יש לשקול להכניס בן משפחה נוסף כשותף בחשבונות הבנק.

משרד הרישוי – להעביר את הבעלות על הרכב ע"ש בן הזוג/היורש.

בית אבות – לא מעט מבוגרים שוהים בבתי אבות הדורשים פיקדון בכניסה, יש לברר מול בית האבות כמה פיקדון נשאר לטובת המשפחה.

תשלומי ביטוח – רלוונטי אם הייתה זכאות לכיסוי נכות/סיעוד ושולמו זכויות בגינה לעו"ד או לחברת מיצוי זכויות. לרוב נותני שירות אלו גובים שכר טרחה מראש בהתאם לתשלום/הטבה שהמבוטח קיבל. יש לבחון אם אכן בוצע תשלום שכר טרחה מראש ולבחון אפשרות קבלת החזר.

פוליסות חיסכון -יש לבחון האם היו פוליסות השקעה בחברות הביטוח, פעמים שאינן מופיעות בהר הביטוח או בהר הכסף.

תכנון פיננסי בין דורי

תכנון פיננסי בין דורי

לסיכום, טיפול בנכסי הנפטר ומימוש הנכסים באופן אופטימלי דורש מיומנות ומומחיות. כהערכות לכך, כדאי למשפחה לדעת האם קיים ייפוי כח מתמשך, האם קיימת צוואה, האם מונו מוטבים בקופות השונות ועוד. בנוסף, על המשפחה להכיר את אפשרויות העברת הנכסים הבין דורית ולאפיין את אופי מימוש הנכסים בהתאם ליתרונות הגלומים בכל סוג מוצר.

מניסיוני משפחות שהשתמשו בשירותי תכנון פיננסי מראש התמודדו בצורה חלקה יותר עם האתגר הכלכלי הכרוך במקרה של פטירה.

הכותב הינו מנכ"ל ושותף בקבוצת קלי, בעל רישיון לשיווק השקעות מטעם רשות ניירות ערך, בעל רישיון לשיווק פנסיוני מטעם משרד האוצר, מתכנן פיננסי CFP

(CERTIFIED FINANCIAL PLANNER)

 

*האמור לעיל  אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות ואינו מהווה המלצה לרכישה, החזקה או מכירה של ני"ע ו/או המלצה למדיניות השקעות. האמור לעיל הינו הצגת מידע בלבד. בחירה של מדיניות השקעות או ני"ע תעשה רק לאחר הליך שיווק השקעות ו/או פנסיוני לפי העניין, בהתאם לצרכיו האישיים של כל אדם ואדם.

כתבות נוספות באותו נושא