על מדד הפנסיה העולמי של מרסר 

המדד הבינלאומי של מרסר (בשיתוף עם CFA Institute הידוע גם בשם MCGPI) מהווה כלי השוואה בין מערכות הפנסיה במדינות רבות בעולם. המדד משלב למעלה מ־50 מדדים שונים, המחולקים לשלושה רכיבי מפתח: 

 הִלימות – מדידת הרמות והמענים שהפנסיה מספקת כיום לאזרחים 

 קַיָּמוּת – בדיקה של האם המערכת יכולה להמשיך ולהתפקד לאורך זמן תחת לחצי דמוגרפיה, כלכלה ועוד 

יֹשֶׁר / מהימנות / ממשל תאגידי – כולל רגולציה, מינהל תקין, שקיפות ועלויות תפעול

במהלך השנים המדד התרחב; ב־2024 למשל הוא כלל 48 מערכות פנסיה (כולל מדינות חדשות), המייצגות כ־65% מאוכלוסיית העולם. מטרת המדד איננה רק לדרג מדינות – אלא גם לזהות נקודות תורפה, להאיר הזדמנויות לשיפור ולהוות בסיס לדיונים מדינתיים. 

מיקומה של ישראל במדד – מה מסתתר מאחורי הדירוג? התקדמות מדורגת ושיפור עקבי 

ישראל נוספה למדד בשנים האחרונות, ובמהלכן הציגה מגמת שיפור מתמדת בדירוג הכולל שלה. בשנת 2023, ישראל הצליחה לשפר את הדירוג שלה מ-“B+” ל-“A”, מה שמיקם אותה בשורה הראשונה של המדד. על פי הנתונים של 2024, ישראל שומרת על דירוג A יחד עם מדינות מובילות נוספות, ועומדת בצמרת המדד. 

הציון וההישגים של ישראל 

בגרסת המדד המעודכנת של 2024, ישראל קיבלה ציון כולל של 80.2. נתון שמקרב אותה למדינות שדורגו ראשונות. בחלוקה לפי תתי־מדדים: הלימות: 75.7, קיימות: 82.6, יושר/מהימנות: 84.1. המדד מדרג את ישראל כאחת מהמדינות המקבלות דירוג A לצד הולנד, איסלנד ודנמרק – מה שמצביע על כך שהמערכת הפנסיונית בישראל נתפסת כיציבה, איכותית ואמינה במיוחד. בנוסף, ישראל נמצאת בעמדות גבוהות גם בתת מדד הקיימות, מה שמרמז שהמערכת מוכנה להתמודד עם לחצים עתידיים (דמוגרפיים, כלכליים ועוד).

מהם הגורמים התומכים בחוסן של המערכת הישראלית? 

כדי להבין כיצד ישראל הגיע למעמד מכובד כזה במדד העולמי, יש להבחין בכמה מרכיבים מרכזיים: 

מבנה מוסדי וחובת הפקדה משותפת
בישראל קיימת חובת הפקדה של מעסיקים ומועסקים יחד, מה שמגדיל את בסיס החיסכון ואת ההתחייבויות של המערכת כנגד התחייבויות עתידיות. בנוסף, הפעילות מנוהלת ע"י גופים מוסדיים פיננסיים, שמחויבים לפיקוח ולניהול מקצועי. 

רגולציה וממשל תאגידי חזק
המערכת הפנסיונית בישראל נהנית ממסגרות רגולטוריות מסודרות, פיקוח ברור ודרישות שקיפות. מנגנוני בקרה וניהול מקצועי מסייעים להבטיח כי הפעילות מתבצעת לפי נהלים מוסדרים, עם הגנה על זכויות העמיתים. 

איזון דמוגרפי יחסי
באופן יחסי למדינות רבות אחרות, שיעור הילודה בישראל גבוה יותר — גורם שמקטין למידת הלחץ הדמוגרפי על המשק הפנסיוני. הדו”ח מדגיש כי עם ירידת הילודה במדינות רבות — חלק מהחוזק של ישראל נגזר מכך שעוד קיימת תרומה מצד שכבות צעירות. יחד עם זאת, גם בישראל אתגר זה נלקח בחשבון, כיוון שמערכת פנסיה חזקה אינה נסמכת על ילודה בלבד, ויש להכין אותה להתמודד עם שינויים דמוגרפיים עתידיים. 

ניהול השקעות ופיזור גלובלי
גם בתקופות של טלטלות בשווקים, חלק מקרנות הפנסיה הישראליות נקטו במדיניות של חשיפה לנכסים חו”ל ומטבעות זרים, כדי למתן תנודות בשווקים המקומיים. כך, ירידות בבורסה המקומית קוזזו בחלקן על ידי השקעות בחו״ל — מה ששיפר באופן יחסי את היציבות בחסכונות העמיתים. 

מגמת שיפור מתמשכת ותיקונים מבניים
לא מדובר רק ברגעי שיא — ישראל הציגה שיפור דירוג עקבי לאורך השנים. זה נובע מיישום רפורמות ותיקונים מבניים במערכת הפנסיונית, תוך עבודה על תחומים חלשים או חשופים. המוכנות לבצע התאמות תחת לחצים עתידיים מחזקת את האמון במערכת. 

האתגרים שמולם צריכה ישראל להתמודד 

למרות היתרונות הבולטים, ישראל אינה פטורה מאתגרים, וחוסר התמודדות עמם עשויה לפגוע בחוסן העתידי של המערכת: 

• הזדקנות האוכלוסייה
  מגמה כלל עולמית של תוחלת חיים עולה יחד עם ירידה בשיעורי הילודה יוצרת עומס גובר על מערכות פנסיה – הן מבחינת מספר הגמלאים והן מבחינת יחס המשלמים לגמלאים. אף על פי שהילודה בישראל גבוהה יחסית, המגמה העולמית משפיעה גם כאן. 

• לחצים תקציביים ומיסוי ציבורי
  התלות הממשלתית במימון או תמיכה מהמדינה עשויה להיחשף כשיש גירעונות, חוב ציבורי גבוה או שינויים במבנה התקציבים הלאומיים. 

• תנודתיות בשווקים והשקעות בסיכון
  ניהול לא זהיר של השקעות, חשיפה לאפיקי סיכון גבוהים מדי או החלטות ניהול לקויות עשויות לפגוע ביכולת של הקרנות לעמוד בהתחייבויות לאורך זמן. 

• אי שוויון ופערים חברתיים
  יש לבחון התאמה של המערכת גם לאוכלוסיות חלשות, לאזרחים בעלי הכנסה נמוכה, עצמאיים ועובדים בענפי כלכלה לא מסורתיים, כדי לוודא שהפנסיה לא תהיה רק למי שיש יכולת להשקיע, אלא רשת ביטחון לכלל הציבור. 

• שקיפות, עלויות ותפעול
  מערכת יקרה או מורכבת עלולה להפחית את תשואות העמיתים. גם מינהל לא יעיל או רגולציה לא מיטבית עלולים לפגוע באמון הציבור. 

לקחים והמלצות למערכת ולמדיניות בישראל 

בהסתמך על הממצאים במדד וההשוואה הבינלאומית, ניתן לנסח כמה המלצות שיישום נכון שלהן יוכל להבטיח חוסן גבוה יותר למערכת הפנסיונית בישראל לאורך העשורים הבאים: 

הרחבת כיסוי והמשתלמים העצמאיים
כשמדינות רבות מתמודדות עם פנסיות בלתי מספקות לעצמאים ולעובדים בגמישות, חשוב להבטיח כי גם מי שאינו עובד בחברה יציבה יהיה מחויב או מוזמן באופן אוטומטי להצטרף למערכת פנסיה. 

עידוד עבודה בגיל מבוגר
במרבית המדינות המובילות קיימת מדיניות המעודדת עובדים להישאר פעילים גם בגילאי פרישה, ביצירת תמריצים מסוימים או התאמה של תנאים. 

שיפור התכנון האישי וההדרכה לעמיתים
ככל שהאדם מבין טוב יותר את האפשרויות והמשמעויות של בחירותיו הפנסיוניות (קביעת הפקדות, בחירת מסלולים, ניהול סיכון וכו’), כך גדל הסיכוי שהמערכת תיתן מענה טוב יותר לכל פרט ופרט. 

חיזוק רגולטוריות ויזמות שקיפות
המשך שיפור מקורות פיקוח, הדרישות לחשיפות, דוחות שקופים ומנגנוני בקרה פנימיים. 

גיוון פיזור השקעות בינלאומי
המשך מתן דגש לפיזור גלובלי, חשיפה נכונה למטבעות, נכסים בחו״ל ואפיקים מגוונים תוך שמירה על איזון זהיר בין סיכון לתשואה, יסייע למערכת להתמודד עם תנודתיות מקומית וגלובלית. 

ניתן לומר כי הדירוג הגבוה של ישראל במדד הפנסיה העולמי של מרסר הוא הישג משמעותי. עדות לכך שמערכת הפנסיה הישראלית נהנית ממבנה מוסדי יציב, רגולציה חזקה, ומנגנוני ניהול השקעות מקצועיים. אבל גם הישגים כאלה אינם מנותקים מהתמודדות מתמשכת עם שינויים דמוגרפיים, כלכליים וחברתיים. העתיד דורש גמישות, תכנון מתמשך והתאמות אסטרטגיות. בישראל, יש בסיס איתן — אך האחריות היא לקחת את השלב הבא: להפוך את המערכת לא רק טובה היום, אלא גם חזקה, הוגנת ובת קיימא למאות אלפי העמיתים של מחר. 

ליטל עשאל, סמנכ"לית לקוחות עסקיים בקבוצת קלי הגיבה לדו"ח מרסר: "כמי שמלווה חוסכים ומעסיקים ביום־יום, אני רואה מקרוב את הפער בין הכותרות למציאות. הפנסיה בישראל קיבלה ציון A במדד העולמי של מרסר וזה לא במקרה. מאחורי הדירוג הזה יש חוקים, רגולציה, ניהול מוסדי חכם ובעיקר עבודה קשה של מערכת שמבינה מה זה אחריות לטווח ארוך. אבל עם כל הכבוד לציונים, המציאות מורכבת יותר. יש לא מעט עצמאים שנשארים מחוץ למערכת, צעירים שדוחים החלטות, וחוסכים שלא מקבלים כלים להבין מה באמת נכון עבורם. פנסיה היא לא רק ציון. היא אחריות של המדינה, של הרגולטור, ושל כל אחד ואחת מאיתנו כחוסכים. זה הזמן לקחת שליטה, לשאול שאלות, ולהבין מה מגיע לכם. כי העתיד הפיננסי שלנו לא נבנה מעצמו."

אין לראות בנאמר תחליף לשיווק פיננסי ופנסיוני המותאם לצרכי הלקוח. השימוש במידע ובנתונים הינו על אחריות הבלעדית של המשתמש.