על רקע השינויים בחקיקה – וכללי 'עשה' ו'אל תעשה' בהשקעות

כזכור, למרות ניסיונות של הרגע האחרון להגיע לפשרה, אישרה הכנסת בתאריך ה- 24.7.2023 את נוסח החוק לצמצום עילת הסבירות. תגובת השווקים הפיננסיים בימים שאחרי, דמתה 'לרכבת הרים', כאשר בתאריך ה- 25.7.2023, נפל מדד ת"א-35 בכ- 3% ושער השקל נחלש אף הוא אל מול הדולר בכ- 3%; יום למחרת, קפץ מדד ת"א-35 ב- 2.8%, ואילו השקל התחזק מול הדולר ב- 0.19%. לכו תבינו…

בד בבד, מורגשת התעניינות מחודשת של לקוחות בהסטת כספים לחו"ל ו/או לדולר, וייתכן שאנו ניצבים בפני גל נוסף – בדומה לזה שחווינו בראשית השנה.

לאור ההתפתחויות הדרמטיות מהימים האחרונים ו'העצבנות' המאפיינת את השווקים, וכחלק ממדיניות של שקיפות ושיתוף בידע מקצועי – אנו מתכבדים להציג בפניכם סקירה תמציתית זו. מטרותיה: לעשות קצת סדר בעולם משתנה, להבין יותר לעומק את ההשלכות על חסכונות הציבור, ולחדד מה כל זה אומר עבורנו – בדרך של כללי 'עשה' ו'אל תעשה' בהשקעות.

להלן קובץ שאלות ותשובות בנוגע לכללי ההתנהגות בשעה זו

1. בשורה התחתונה, מה מומלץ כעת לעשות?

בתקופות של משבר ושל אי ודאות, גובר באופן טבעי חששם של המשקיעים – וכך גם הפיתוי לנסות ולתזמן את השוק כדי למזער סיכונים.

הבעיה היא, שלעולם לא נדע לצאת מהשוק רגע לפני הירידות, ולהיכנס אליו רגע לפני שהשוק מתחיל לעלות. מחקרים רבים, מוכיחים אפוא עד כמה גדולה והרסנית עלולה להיות הפגיעה בתשואה, כשמנסים לתזמן את השוק. בראייה היסטורית, אלו שנצמדו לאסטרטגיית השקעה כוללת, עקבית וארוכת טווח, ונשארו לאורך זמן בשוק גם בתקופות של תנודות חדות – תוגמלו על כך. בשוק ההון: משך ההשקעה, וההתמדה לאורך זמן – הם הקובעים!

מיותר עם זאת לציין, כי ההחלטה האם לערוך כעת שינוי אם לאו, היא בסופו של דבר פרסונאלית לחלוטין, ומבוססת על פרמטרים אישיים כגון טווח ההשקעה של החוסך, פרופיל הסיכון שלו, הערכותיו בנוגע להתפתחויות הצפויות, וכדומה.

 בשורה התחתונה, אם כן, לא מומלץ לקחת החלטות פזיזות, וכן מומלץ להיוועץ באנשי מקצוע, לקבלת החלטה מושכלת, בהתאם לנסיבות האישיות והספציפיות של כל לקוח.

לשם כך בדיוק, אנו מעמידים לרשותכם את מומחי ההשקעות והפנסיה שלנו, הזמינים עבורכם לכל שאלה, הבהרה או מידע. מוזמנים ליצור עמנו קשר!

2. בחסכונות פנסיוניים – האם ניתן להגדיל את ההשקעה בחו"ל/דולר?

כן, וזה כבר נעשה ברמת הגופים המוסדיים – שאינם ממתינים לנו, אלא מתאימים את הרכב תיקי ההשקעות לתנאי השוק המשתנים על בסיס יומיומי.

כך למשל, מנתונים שפירסמה רשות שוק ההון עולה, כי מתחילת השנה הגדילו קרנות הפנסיה וקופות הגמל את החשיפה לחו"ל בשיעור ממוצע של כ- 9%, כיום, מנהלים כמעט כל הגופים המוסדיים, בין 40% ל- 50% מתיקי ההשקעות של הציבור – בחו"ל.

3. האם ניתן לבצע שינוי חד יותר, ולנהל את כל תיק הפנסיה בחו"ל?

כן. כיום, מוצעים לבחירת החוסכים מגוון מסלולי השקעה במוצרים המנוהלים על ידי הגופים המוסדיים. ניתן לעבור בין המסלולים השונים, ללא עלות וללא אירוע מס.

מעבר בין מסלולי השקעה כאמור, אפשרי בקופות גמל, קרנות השתלמות, קרנות פנסיה חדשות ופוליסות ביטוח מנהלים חדשות. בקרנות פנסיה וותיקות ובביטוחי מנהלים וותיקים – לא ניתן לשנות את תמהיל ההשקעות, הנקבע על ידי מנהל הקרן בהתאם לתנאי השוק.

המעוניינים בחיסכון ארוך טווח מוטה חו"ל, יכולים לבחור במסלול השקעות עוקב אחר מדדים בחו"ל, , כדוגמת מדד המניות S&P 500, או מסלול חו"ל כללי המשלב אגרות חוב ומניות.

צריך לציין, כי כשטווח ההשקעה ארוך – שינויים רבים מאד צפויים להתרחש במהלך הדרך, לרבות בשער החליפין – ואין לדעת האם במונחים שקליים, השינוי יתברר בסופו של דבר כמשתלם.

4. כיצד ניתן לבצע את השינויים במידה ורוצים?

הדרך הנוחה והמהירה ביותר, היא למלא טופס בקשה לשינוי מסלול ההשקעות, ישירות באתר האינטרנט של הגוף המוסדי. לחליפין, ניתן כמובן לפנות אל מנהל הלקוח או אל מוקד שירות הלקוחות של קבוצת קלי.

5. בכספים פרטיים נזילים – כיצד ניתן להגדיל את החשיפה לחו"ל בלי להוציא את הכסף מישראל?

בהשקעות פרטיות בהן החוסך 'פסיבי', ומותיר את הניהול היומיומי בידי מנהל ההשקעות – כגון בפוליסות פיננסיות או תיקי השקעות מנוהלים – חזקה על מנהלי ההשקעות, שהם פועלים כדי להגדיל את החשיפה לחו"ל, במסגרת מדיניות ההשקעות שהוגדרה להם.

כך למשל, בתיק מנוהל עם מדיניות השקעה 70/30 (30% מניות ו- 70% אג"ח) – הגדלת המשקל היחסי של מניות חו"ל על חשבון מניות ישראליות, ו/או הגדלת המשקל היחסי של אג"ח חו"ל על חשבון אג"ח ישראליות. אם אין די בכך בעיניי החוסך, והוא מעוניין בתיק השקעות מוטה חו"ל, כי אז הוא נדרש לפעולה יזומה אל מול מנהל התיקים, לשינוי במדיניות ההשקעות בהתאמה (לדוגמא, באמצעות דסק חו"ל של בית ההשקעות).

בנקודה זו נשוב ונדגיש, כי אמנם באופן כללי, תקופות של אי וודאות 'קוראות' להקטנת רמת הסיכון בתיקי השקעות, אך לצד זאת תקופות אלו מייצרות לא מעט הזדמנויות השקעה – תלוי בהערכה האישית של כל לקוח ולקוח בנוגע להתפתחויות הצפויות, נטיית הסיכון ומבנה תיק הנכסים הכולל.

6. באילו דרכים ניתן להגדיל את החשיפה לדולר?

בהשקעות 'אקטיביות', בהן החוסך משמש 'מנהל ההשקעות של עצמו', פתוחות בפני המשקיעים מגוון דרכים להגדיל את החשיפה לדולר. החל ממכשירים חסרי סיכון כגון פקדונות דולריים (בבנקים ישראלים) או קרן כספית דולרית; דרך קרנות סל (etf) – העוקבים אחרי מדדי מניות/אג"ח בחו"ל, וכלה ברכישה ישירה של ניירות ערך זרים. יש לזכור עם זאת, כי עסקאות מסוג זה, מתאימות לרוב, ללקוחות 'מיטבי לכת', וכרוכות בעלויות המרת מט"ח, בנוסף לעלויות המסחר 'הרגילות' בניירות ערך ישראליים, כגון עמלות קניה ומכירה, דמי משמרת וכד'.

עוד נציין, למען הסדר הטוב, בטרם 'רצים' לדולר:

• רוב הישראלים, 'חיים' בשקלים, ועל כן, שער הדולר אינו צפוי להשפיע עליהם בצורה ישירה (למעט, התייקרות חופשת הקיץ בחו"ל…)
• כפי שניתן להיווכח מהגרף מטה, במונחים היסטוריים, שער החליפין של השקל- דולר נמצא עדיין בטווח שער החליפין הממוצע רב השנים:

שער החליפין שקל -דולר (2012-2023)

לסיום: ימים יגידו כיצד ומתי תשקוט הארץ; וכולנו תקווה – שבמוקדם, ולא במאוחר. מה שבטוח – בינתיים, לא מומלץ לקחת החלטות פזיזות, וכן מומלץ להיוועץ באנשי מקצוע, לקבלת החלטה מושכלת, בהתאם לנסיבות האישיות והספציפיות של כל לקוח.

לשם כך בדיוק, אנו מעמידים לרשותכם את מומחי ההשקעות והפנסיה שלנו, הזמינים עבורכם לכל שאלה, הבהרה או מידע. מוזמנים ליצור עמנו קשר!

הנתונים המוצגים במסמך שלהלן הינם תחזיות והערכות ומטבע הדברים הן עשויות שלא להתממש או להתממש באופן חלקי או שונה מכפי שמתואר.

מידע זה אינו מהווה ייעוץ משפטי, המלצה או חוות דעת, ואין בו תחליף לשיווק פנסיוני אישי ו/או תחליף לשיווק השקעות אישי המתחשב בצרכי הלקוח. כמו כן, אין בו כדי להחליף את הוראות הדין ו/או התקנון הרלוונטי. אין באמור התחייבות החברה להשגת תשואות ואין במידע על תשואות שהושגו בעבר כדי להעיד על תשואות שתושגנה בעתיד.