מה־S&P, דרך הזהב ועד לקרנות האיריות: הטרנדים המדוברים ביותר של שוק ההון
המילה "טרנדים" היא משהו שלרוב מתקשר למשפיעני רשת, לטיק טוק, לדור הצעיר. אבל תתפלאו, לא רק אצלם ישנן תופעות שמדביקות רבים והופכות להיות הדבר הכי חם שיש בן רגע: גם בשוק ההון, בעולם של המבוגרים, יש טרנדים – ולא מעט כאלו דווקא. למעשה, כל תקופה מאופיינת בטרנד כזה או אחר, בתופעה בולטת במיוחד, ואפילו בכמה כאלו גם יחד. אז אילו טרנדים הם הבולטים והמדוברים ביותר בקרב המשקיעים בתקופה הזו? והאם גם אתם השתתפתם בהם?
לפני שנצלול לכל אחד ואחד מהם באופן פרטני – נדגיש: לא נקבע בכתבה הזו איזה טרנד טוב ואיזה טרנד פחות טוב, וגם לא נמליץ לכם לבחור באחד מהם. אנחנו כאן רק כדי להציג אותם, ואת הדעה לגביהם תוכלו לגבש בעצמכם.
הטרנד ל"עצלנים": השקעה ב־500S&P
את הביטוי S&P כולנו שמענו לא פעם ולא פעמיים בשנים האחרונות. ההמלצה הרווחת מכל משפיען רשת בתחום הפיננסי הייתה להשקיע באמצעות קרנות סל עוקבות (מחקות) אחרי מדד S&P500 – מדד Standard & Poor's 500 שבו כלולות 500 החברות הציבוריות הגדולות ביותר הנסחרות בבורסות של ארה"ב. הרציונל: מדובר במדד ש"תמיד עולה", כביכול – מתוך עשר השנים שבין 2015 ל־2025 היו רק שלוש שבהן התשואה של המדד הזה הייתה שלילית, ובממוצע ב־100 השנים האחרונות התשואה השנתית שלו הייתה יותר מ־10%.
טרנד ההשקעה ב־S&P התבסס בדיוק על הנתונים הללו: אם המדד הזה עולה בממוצע בכל שנה ב־100 השנים האחרונות, נשקיע בו – ונראה תוצאות בלי מאמץ. הוא סחף לא מעט משקיעים ישראלים, שראו בכך המלצה נוחה לעשיית כסף קל. התאוריה הזו מעט משתבשת בתקופות שבהן השקל מתחזק מול הדולר, ו"מקזז" חלק מהרווחים עבור המשקיעים הישראליים (משום שההשקעה במדד היא בדולרים, ואלו שווים פחות כאשר השקל מתחזק). עם זאת, יש מי שמרגיע שגם כך, בראייה לטווח ארוך, ההשקעה ב־S&P500 תניב תוצאות טובות.
הטרנד לחוסכים לטווח הקצר: קרנות כספיות
הקרנות הכספיות הן למעשה קרנות נאמנות, כלי השקעה לכל דבר – ובעל שלושה כללים עיקריים: הוא סולידי, נזיל, ולטווח קצר יחסית. רבים רואים בקרנות הכספיות מעין פיקדון אלטרנטיבי לזה שמציעים הבנקים, בעיקר משום שהמס, 25%, הוא רק על הרווח הריאלי, קרי רק על הרווח שמעל לגובה מדד המחירים לצרכן. הריבית בקרנות הכספיות מושפעת ישירות מריבית בנק ישראל – ולכן בתקופות של ריבית גבוהה, הן הופכות להיות פופולאריות מאוד.
ניקח לדוגמה את התקופה שבין תחילת 2022 לאמצע 2023: במהלך התקופה הזו החל בנק ישראל בהעלאות ריבית רצופות, לאחר שנים שבהן הריבית הייתה אפסית. באופן לא מפתיע, בתקופה הזו צמח הנתח של הקרנות הכספיות – מ־16.5 מיליארד שקלים מנוהלים, לכ־80 מיליארד. בתוך ארבע שנים, בין תחילת 2022 לסוף 2025, גויסו לקרנות הכספיות כמעט 150 מיליארד שקלים. זה בהחלט טרנד. התשואה הממוצעת ב־2025 בקרנות הכספיות הייתה כ־4.45%, אך כשם שהקרנות הללו הפכו פופולאריות עם עליית הריבית, הפופולאריות שלהן עשויה לרדת ככל שהריבית במשק תרד גם היא.
הטרנד למודאגים: יציאה מהשוק כשהירידות מתחזקות
אפשר לומר שזה לא בדיוק טרנד, אלא תופעה טבעית למדי, אלא שהיא "מדביקה" רבים: כאשר השוק מציג ירידות הולכות ומחריפות, יותר ויותר משקיעים מודאגים ממהרים להוציא את כספם מהשוק ולעצור (או לכל הפחות לצמצם) את השקעותיהם, מתוך תפיסה מובנת ולפיה בדרך הזו הם יצילו משהו מהכספים שהושקעו. כאשר עוד ועוד משקיעים עושים זאת, עוד ועוד משקיעים אחרים מצטרפים אליהם – וכך נוצר "טרנד" של משיכת השקעות. הטרנד הזה יוצר מעין מעגל קסמים, שכן ככל שיותר ויותר אנשים מושכים את כספם, ובעצם מממשים את ההשקעה בהפסד, כך הם תורמים עוד לירידות בשערי המניות והמדדים.
הטרנד הזה גורם למשקיעים לקבע את ההפסד שלהם. מה זה אומר בפועל? כאשר הם מושכים את כספם לאחר שהירידות החלו, הם לא רק מוכרים את המניות שברשותם בשער נמוך יותר משהיה – הם גם מממשים את הכסף, ולא יכולים ליהנות מהעליות שיבואו לאחר מכן. במרץ–אפריל 2026 ראינו דוגמה נהדרת לכך: במרץ 2026 נרשמו ירידות רבתי בשוקי ההון בעולם, בעקבות המלחמה באיראן; באפריל, חודש לאחר מכן, לא רק שהעליות תוקנו, הן אף עלו על שיעורי הירידות במרץ, במקומות מסוימים בשיעור כפול. לא, זה לא אומר שכך יהיה תמיד – אבל חשוב לדבוק בכלל האצבע ולפיו מה שיורד יכול (וצפוי, בדרך כלל) גם לעלות.
הטרנד הירוק־לבן־כתום: קרנות איריות
זוכרים את ההשקעה ב־S&P שעליה דיברנו קודם לכן? היא מתאפשרת באמצעות קרנות סל, כאמור, אשר מחקות או עוקבות אחרי מדדים שונים ברחבי העולם, ומספקות תשואה דומה לתשואה שהוא עושה. ישנן הרבה קרנות כאלו בשוק – ישראליות, אמריקאיות וכן, גם איריות. ולמה דווקא איריות, אתם שואלים (מי מביניכם שטרם הצטרף לטרנד…)? משום שהן מעניקות הטבות מס מסוימות, בעיקר פטור ממס עיזבון אמריקאי והטבת מס ביחס לדיבידנדים שמחלקות החברות במדד בנוסף הקרנות ניתנות להשקעה בשקלים – כך שהן לא מושפעות מתנודתיות מטבע החוץ.
ישנם עוד כמה וכמה יתרונות לקרנות הללו, אך בשורה התחתונה הן מספקות אפשרות נוחה להשקעה במדדים מרכזיים בעולם, גם ב־S&P אבל לא רק בו, וכך מעניקות למשקיעים הישראליים עוד אופציות להשקעה, במיסוי נוח יחסית. אז כמה היה גדול הטרנד? בשנת 2025 גייסו הקרנות האיריות מהציבור 4 מיליארד שקלים, ובשנים 2023–2025 יחד – כמעט 15 מיליארד. רק לשם השוואה, בסוף שנת 2022 ניהלו הקרנות הללו 600 מיליון שקלים.
הטרנד הנוצץ ביותר: השקעה בזהב
כשמסתכלים על נתוני התשואות לאורך שנת 2025, מגלים כי הזהב (וגם הכסף, אגב – אבל זה כבר לפעם אחרת) "השאיר אבק" לרוב המדדים המובילים בשוק ההון, ועלה בכ־60%. במהלך אותה שנה קבע הזהב שיאים חדשים, ואלו המשיכו להישבר גם בתחילת שנת 2026, אז נקבע מחיר השיא עד היום: 5,000 דולרים לאונקיית זהב. בהמשך הוא התקרר מעט, וירד לסביבות 4,500 דולרים "בלבד", שער שלקראת סוף 2025 עוד נחשב בלתי הגיוני. ומה קורה כאשר מחיר של סחורה, ודאי נוצצת כל כך, עולה? עוד ועוד רוצים לקחת נתח, וההשקעה בו הופכת לטרנד גם כן.
נציין כי במשך שנים לא מעטות, בין 2013 ל־2019, נע הזהב סביב מחיר של כ־1,200 דולרים לאונקייה, ורק בסוף שנת 2024 חצה את רף 2,000 הדולרים – ומאז הוא פשוט זינק. זה לא אומר דבר לגבי העתיד, ודאי כשמדובר בשוק הסחורות שיודע להיות תנודתי לא פעם. מה שבטוח הוא שמי שהשקיע בזהב אי שם לפני יותר מעשור, הרבה לפני שהמהלך הזה הפך לטרנד, יכול להיות מרוצה מאוד מההחלטות שקיבל.
האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ פיננסי או פנסיוני אישי ואינו תחליף לייעוץ מקצועי המותאם לנתוניו ולצרכיו של כל אדם.
