האם המלחמה תפגע בפנסיה שלנו?

האם המלחמה עלולה לפגוע באיזון הקיים בקרנות הפנסיה? על פניו, מצבים שבהם חוסכים עשויים לרצות למשוך את הכספים מהקרנות יכולים להשפיע על פעילותן. כך למשל, בעת התפרצות מגפת הקורונה עלה חשש מפני תבהלה שהיתה יכול לרוקן את קופות הקרנות ולהותיר אותן עם יכולת פחותה לשלם לגמלאים ולמבוטחים. כדי להבין איך מצבי קיצון כאלה יכולים להשפיע על החסכונות ארוכי הטווח של הציבור, צריך ללכת למקורות של המנגנונים שעומדים כעת בלבן של הקרנות בישראל.

הולדתן של קרנות הפנסיה החדשות

החל משנת 1995 פועלות בישראל קרנות הפנסיה "החדשות", אלה הן קרנות הפנסיה שהחליפו את הקרנות "הוותיקות", והן אלה שבהן אנו חוסכים כיום.
עד אותה שנה, פעלו קרנות פנסיה שהתבססו על צבירת זכויות פנסיוניות: שיעור מסוים מהשכר היה מחושב לקצבה, והיה גדל לפי מספר שנות העבודה. כך הקצבה היתה ידועה מראש וקבועה. הבעיה- לאורך השנים תוחלת החיים עלתה, והקרנות החלו להתקשות לשלם את הקצבאות. במילים פשוטות- מעט כסף נכנס, הרבה כסף יצא. כדי למנוע את קריסת הקרנות, המדינה הלאימה אותן והפסיקה את יכולת הציבור להפקיד אליהן.

במקומן, נפתחו הקרנות החדשות, שבהן הוטמעו מנגנונים פיננסיים שמטרתם למנוע טלטלות שנגרמות עקב עלייה בתוחלת החיים, או עקב גל של תביעות ביטוח מול הקרן.

אלו הם המנגנונים:

עיקרון הצבירה: זהו כלל שלחוסכים של ימינו יישמע כמעט ברור מאליו – חוסך בקרן פנסיה יקבל את הכסף שנצבר מההפקדות, פלוס תשואה מהשקעת הכספים בשוק ההון, וזהו. בלי כספים מובטחים. מה שמשמעותי כאן הוא שגם אם נוצרו הפסדים בקרן במהלך החיסכון, המבוטח יקבל קצבה מוקטנת בהתאם. כלל זה שם את נטל הכנסת הכספים מהשקעות על הקרנות עצמן.

עיקרון הערבות ההדדית: זהו הכלל שלמעשה שינה את הדרך שבה משולמות קצבאות הפנסיה, והוא אמור למנוע מצב של חריגה מאיזון. מנגנון זה מבטיח שכל הנכסים של החוסכים בקרן – הצבירה והתשואות- מנוהלים יחד, וכך ההפקדות, הרווחים, ההפסדים והתשלומים מאזנים האחד את השני. מסיבה זו, החוסכים בקרנות הפנסיה נקראים עמיתים.

איזון אקטוארי: העקבות בין העמיתים בקרן הפנסיה היא הבסיס לאיזון הפיננסי שלה – באופן כללי, הכסף שמפקידים צעירים "מממן" את תשלומי הביטוח וקצבת הפנסיה לתובעים ולגמלאים. אך עדיין יכול לקרות מצב שבו כמות התביעות גדולה במיוחד בשנה נתונה, או שתוחלת החיים בקרב החוסכים גדלה. לכן הקרנות מעסיקות איש מקצוע שנקרא אקטואר, שמחשב בהתאם ללוחות תמותה (נתוני האמת של תמותה בישראל) ובהתאם למספר העמיתים את הצפי לכמות השנים שבהן תצטרך הקרן לשלם קצבה לגמלאים שלה.

הפעלת האיזון האקטוארי: אם קרן הפנסיה רואה שהיא צריכה "לכסות" תשלומים עודפים למבוטחים- כלומר התביעות בפועל היו גבוהות מאלה שחזה האקטואר – היא תפעיל את המנגנון. במקרה כזה נראה סעיף שנקרא "עדכון יתרת הכספים בגין הפעלת מנגנון איזון אקטוארי" ושם תחול הפחתה (אבל יכול להיות גם עדכון שדווקא יגדיל את היתרה, בשנה שבה היו פחות תביעות מתחזית האקטואר – עודף אקטוארי).

דוגמה למקרה בו קרן פנסיה יכולה להיפגע

נניח שקרן פנסיה X מנהלת נכסים בשווי 1,000,000,000 (מיליארד) שקלים. בשנה אחת קרן פנסיה X חוזה שהיא תצטרך לשלם 1,000,000 (מיליון) שקלים למבוטחים עקב תביעות – ביטוח חיים, ביטוח אובדן כושר עבודה ותשלום קצבאות בעת פרישה. היא מתכננת את מהלכיה בהתאם: מתכננת הקצאת נכסים והשקעות כדי להגיע למצב שבו היא תוכל לשלם את התביעות.

אך מגיע סוף השנה, ומהקרן נתבעים 1,100,000 שקלים. על פניו, יש לה את הכסף לשלם, כי יש לה כמעט מיליארד שקלים בכספי חוסכים. אך אם היא לא "תטפל" בבעיה, ושנה אחר שנה היא תצטרך לשלם יותר ממה שהיא מכניסה, הגירעון יהפוך כרוני והקרן תקרוס. לכן מופעל מנגנון האיזון האקטוארי, שיגבה מהעמיתים את החריגה (100,000 שקלים) מהתחזית.

>>>איך משפיעה הלחימה על שוק ההון ואיך הוא מגיב למלחמות בטווח הארוך?

הקשר שבין המלחמה לפנסיה

נחזור לשאלה – שאולי חוסכים לא מעטים התעניינו בה- האם יש למלחמה השפעה על קרנות הפנסיה? אנחנו יודעים שיש למלחמה השפעה על הכלכלה, על הגירעון הלאומי, על דירוג האשראי של ישראל מול המדינות השונות, על המחירים ועל העסקים הקטנים. ומה עם החסכונות הפנסיוניים? על פניו, ישנם שני גורמים שיכולים להשפיע לרעה על הקרנות לאור המלחמה:

1. ירידה בתשואות. תיאורטית, מלחמה יכולה להאט את שוק ההון ולפגוע בתשואות של קרנות הפנסיה. לפי עקרון הצבירה, תשואות קטנות או שליליות יפגעו בחסכונות העמיתים. במציאות, קרנות הפנסיה משקיעות בנכסים בכל העולם, ולכן האטה בשוק ההון המקומי לא חייבת לפגוע בהן. ואכן, הקרנות רושמות תשואות חיוביות גם בתקופת המלחמה. בנוסף, בקרנות הפנסיה קיים מנגנון הבטחת תשואה חיובית של 15% על 30% מנכסי הקרן.
2. ריבוי תביעות. במצב של אובדן כושר עבודה או מוות, קרן הפנסיה נתבעת וצריכה לשלם לעמית קצבה או סכום לשאיריו. ניתן לטעון שבעת מלחמה מתרבים מקרי הנכות והמוות מתרבים, ולכן קרנות הפנסיה יכולות לחוות עומס של תביעות. במציאות – ייתכן שיש תביעות מרובות, אך יכול להיות שהן עדיין מכוסות בהערכות הסיכון האקטואריות, ובכל מקרה גם אם נוצר גירעון זמני – הפעלת המנגנון תחזיר את הקרנות למסלול. קריסה כללית של הקרנות אינה אפשרות ריאלית בשלב זה.

לסיכום

קרנות הפנסיה החדשות מכילות בתוכן מנגנוני "אל כשל", שתפקידם למנוע מצב של גירעון שיכול להותיר את העמיתים ללא קצבה. הטמעתם היא תוצאה של ניסיון העבר, והרצון של המדינה לדאוג לפרישה בטוחה ברווחה לכל תושבי ישראל. גם במצב של מלחמה, מנגנונים אלה אמורים לגונן על החוסכים. עם זאת, אף פעם אי אפשר להיות זהירים מדי, וכדאי לעקוב אחרי נתוני תשואות, שיעורי הקצבה הצפויים וכן הלאה.

ניתן גם להיוועץ עם מומחים בניהול קרנות הפנסיה של קבוצת קלי וזאת כדי לוודא שביצועי הקופות והתנאים מיטביים, לצד פיקוח ותכנון אסטרטגי נכון אל מול תנודות השוק.