השפעת האינפלציה על ישראל: איך מומלץ להתמודד עם הריבית והמחירים הגבוהים?

בעתיד, נזכור את שנת 2022 כשנת האינפלציה, שצמחה ביותר מ-5% בישראל לאחר שנים של רמה אפסית ● איך מתמודדים עם האינפלציה בתיק ההשקעות ב-2023?

אין השקעה שניתן לבצע בפתח שנת 2023 שתוכל להתקיים מבלי להתייחס לסביבת האינפלציה שבה אנחנו נמצאים. במשך שנים ארוכות התרגלנו לריבית אפסית ועליות מחירים מינוריות, ורבים "שכחו" שאינפלציה היא כוח כלכלי חשוב מאין כמוהו, שמחייב התייחסות בכל בנייה של תמהיל השקעות.

ואז הגיעה 2022 ואיתה טפטופים ראשונים של עליות מחירים, שמהר מאוד נהפכו לצונאמי של אינפלציה והעלאות ריבית בכל רחבי העולם. ההשפעה על שוקי ההון היתה מיידית: מדדים צנחו, שווי חברות נחתך, משקיעים נבהלו ורבות מהעליות של השוק השורי של 2021 נמחקו. כל זה בשנה אחת, ונראה שב-2023 ההתמודדות העולמית עם האינפלציה תימשך. אז מהו כוח הטבע הזה שמשבש את הכלכלה ואת שוקי ההון, ואיך מתמודדים איתו? המשיכו לקרוא.

מהי אינפלציה, ואיזה סוג של עליות מחירים אנחנו חווים כיום?

מהי אינפלציה? אינפלציה, במילים פשוטות, היא עליית מחירים. כשמחיר סל המחירים לצרכן עולה, יש אינפלציה. אבל למה מחירים עולים בעצם? לפי התיאוריה הכלכלית, ישנם שלושה תרחישים אפשריים שמובילים לאינפלציה:

• אינפלציית היצע: כשיש מחסור במוצר מסוים, מחירו עולה. כשיש מחסור במוצרים בסיסיים – כמו ברזל, נחושת, נפט, חיטה, שמן וכדומה, המחירים של כל המוצרים עולים.
• אינפלציית ביקוש: כשכולם רוצים את אותו המוצר באותו הזמן, מחירו יעלה. כשכולם רוצים המון מוצרים זהים באותו הזמן, כל סל המחירים יעלה.
• אינפלציה מוניטרית: לבנקים מרכזיים יש דרך "להזריק" כסף לכלכלה באופן מלאכותי – למכור אג"ח ממשלתיות. כשיש יותר כסף במשק, הוא שווה פחות, וכפועל יוצא המחירים של מוצרים מתייקרים.

איזה מהתרחישים האלה התקיים בשנת 2022 ונמשך אל תוך 2023? ובכן, התפרצות הקורונה טרפה את כל הקלפים בכל הנוגע להתנהגות הכלכלה הגלובלית. כך, האינפלציה שהגיעה בעקבות היציאה מהסגרים וממגבלות המסע שגררה המגפה – הורכבה מחפיפה בין כל שלושת סוגי עליות המחירים.

המלחמה באוקראינה ושיבוש חמור באספקה של חומרי גלם השפיעו על ההיצע; היכולת לטוס וללכת למסעות קניות עם הרבה כסף שנחסך לאחר חודשים של סגרים השפיעה על הביקוש; והניסיון של ממשלות להתמודד עם אתגרי הקורונה בעזרת מענקים ופימפום כספים לתוך המשק, השפיע על הסביבה המוניטרית.

הקשר האדוק בין אינפלציה לריבית גבוהה

אינפלציה היא תהליך שמנציח את עצמו, וללא בקרה הוא יכול להתפתח להיפר-אינפלציה. במצב כזה, המחירים עולים כל כך מהר, ושווי המטבע צונח כל כך מהר – שהכסף בכלכלה עלול לאבד כליל מערכו. לכן כשצצים סימנים לאינפלציה, מדינות פועלות באופן אקטיבי על מנת לצנן את הכלכלה, לבלום צריכה ולקרר את זינוקי המחירים. לבנקים המרכזיים יש ארסנל של כלים להתמודדות עם האתגר המוניטרי, אך הנשק המרכזי שלהם אל מול אינפלציה הוא הריבית במשק.

הריבית היא שיעור התשלום שבנקים משלמים לבנק המרכזי עבור הלוואה של כספים. המחיר הזה מתגלגל לצרכני הבנקים, אנחנו, ולפיו נקבעת הריבית שנשלם עבור הלוואות שונות, משכנתאות וכדומה, וגם הריבית שתשולם לנו עבור הפקדת כספנו בפיקדונות בבנק. לעתים קוראים לריבית "מחיר הכסף", כי זה מה שהיא – כמה שעולה לקבל הלוואה. כך, האינפלציה דוחפת את עליית הריבית במשק.

כשמחיר הכסף מתייקר, הצרכנות מתמתנת. כמובן שקונים פחות בקניון, אבל ההתקררות אמורה להתרחש בכל שכבות הכלכלה: רכישת רכבים, בתים, חופשות, טיסות ועוד ועוד. וכשקונים פחות, כלומר כשהביקוש יורד, מה קורה למחירים? נכון – הם יורדים, לפחות בתיאוריה. וזאת המטרה של הבנקים המרכזיים, ליצור הפחתת ביקוש מלאכותית כדי להוריד את קצב האינפלציה.

בשנת 2022 האינפלציה בישראל גדלה ב-5.3% לפי נתוני בנק ישראל. וכמובן, הריבית הועלתה בהתאם: נכון לפברואר 2023, הריבית במשק היא 3.75%. לשם השוואה, רק באפריל 2022 הריבית עוד היתה יכולה להיחשב "אפסית", כששיעורה היה 0.35% בלבד – זאת עלייה מהירה מאוד בריבית, מענה לסביבה אינפלציונית מאוד. וכאמור המצב לא שונה בהרבה ברבות ממדינות העולם. ב-2022 האינפלציה בארה"ב קפצה ב-6.45%, והריבית של הבנק המרכזי האמרקיארי, פדרל ריזרב, הועלתה בשנה הזו עד ל-4.5%, זאת בהשוואה ל-0.5% בלבד באפריל.

השפעת האינפלציה על שוק ההון

חזרתה של האינפלציה לחיינו מתבטאת כאמור בריביות גבוהות. אמנם הצרכנים הרגילים נוטלים לא מעט הלוואות, ובראשן המשכנתאות, ובמובן הזה אנחנו מושפעים באופן ישיר מהמצב. אבל אחד הנפגעים המרכזיים של מדיניות מוניטרית המתבסס על העלאת ריבית הוא לא הצרכן הרגיל – אלא הכרישים הגדולים של שוק ההון.

גופים מוסדיים, בתי השקעות, קרנות הון סיכון וכן הלאה – אלה כולם גופים שמתבססים על מינוף (כלומר, הלוואת כספים) עבור אסטרטגיית ההשקעה שלהם. כשהריביות עולות, גם הגופים האלה מתחילים להתרחק מהלוואות יקרות. בנוסף, מנהלי ההשקעות בגופים אלה ינקטו אסטרטגיה מצמצמת וזהירה לאור הריבית הגבוהה, שפוגעת בפעילות של רבות מהחברות שמניותיהן נסחרות בבורסה.

השילוב הזה הוביל לירידה, שלא לומר צניחה, בשוקי ההון העולמיים. המדד המרכזי של וול סטריט, S&P 500, ירד ב-19.4% במהלך 2022, וגם המדדים של נאסד"ק ודאו-ג'ונס, שירדו  בהתאמה. בישראל המצב היה דומה, אם כי מעט מוצלח יותר, עם ירידה של 11.8% במדד המניות ת"א־125; וירידה של כ-8% במדד האג"ח המרכזי, תל בונד 40.

איך מתמודדים עם האינפלציה?

אז איך מתנהלים תחת ריבית ואינפלציה גבוהות – אם כמנהלי השקעות, כבעלי תיק, כמשקיעים עצמאיים או פשוט כלקוחות של מוצרים פיננסיים? הנה כמה נקודות להתחיל מהן:

מעבר לניירות סולידיים – איגרות חוב ממשלתיות נחשבות לניירות ערך יציבים שמספקים תשואה סולידית ועוזרים לאזן ירידות בתיק המניות. הסיבה היא שאג"ח מסמנות חוב של המדינה כלפי מחזיקי האיגרת לפדיון בתקופה מוגדרת. כל עוד המדינה שהנפיקה את האיגרת לא קורסת כלכלית, ההחזר על ההשקעה הוא צפוי ויציב.

שמרנות בהשקעות – ב-2023 אנחנו עתידים לראות ניהול השקעות זהיר, כזה ששם דגש על יציבות פיננסית של החברה שבה משקיעים, תזרים מזומנים יציב, מודל הכנסות ריאליסטי ודו"חות פיננסיים ללא רבב. זאת בניגוד לשוק רווי חדי הקרן, חברות החלום והערכות השווי העצומות שראינו ב-2022.

מיקוד ביצירת ערך אמיתי – בשוק דובי כמו זה שחווינו ב-2022, המקום של חברות צמיחה שרושמות הפסדים הולך ופוחת. במקום זאת, אנו צפויים לראות כסף זורם לחברות עם הכנסות כאן ועכשיו, ולא רק מודל תיאורטי מוצלח. במילים אחרות, היכולת של החברה לייצר מזומנים תהיה שיקול משמעותי יותר מיכולתה לייצר טכנולוגיה חדשנית בעתיד או להתרחב לשווקים גיאוגרפיים נוספים.

תור הזהב – כדי לחזק את תיק ההשקעות בתקופות אינפלציוניות שמושכות את השווקים למטה, צריכים להיות יצירתיים. מאז שנולד שוק ההון, סחורות ומתכות יקרות נחשבו ל"מקלט" לכסף כשמניות החלו להשתולל. השקעה בזהב, בנחושת או בנפט היא אכן חלק מאסטרטגיה של משקיעים רבים – ראינו זאת ב-2022 עם עלייה של 11% במחיר אונקיית זהב, וכנראה שהמגמה תימשך ב-2023.