יום האישה 2023: העלאת גיל הפרישה לנשים – מה המשמעות, ואיך עלי לפעול?

חוק גיל פרישה, התשס"ד-2004, מסדיר את נושא גיל הפרישה בישראל וקובע כללים אחידים לעניין גיל פרישה מעבודה, במסגרת החוק קיימים שני ביטויים שחשוב להכיר:

1. גיל פרישה – הגיל שבו ניתן לפרוש מעבודה לגמלאות, 65-62 לנשים (נסביר בהמשך) ו-67 לגברים.
2. גיל פרישת חובה – הגיל שבו מעסיק רשאי לחייב עובד לפרוש לגמלאות, הוא 67 (לנשים וגברים). המשך עבודה מעבר לגיל זה כפוף להסכמת המעסיק.

לאחר שנים של גיבוש מדיניות, בסוף 2021 עברה חקיקה בכנסת במסגרת חוק ההסדרים – שמטרתה העלאת גיל הפרישה לנשים מ-62 כיום, ועד ליעד הסופי: פרישה בגיל 65 לכלל הנשים, בשנת 2032 והלאה. בין לבין, גיל הפרישה הרשמי עולה לאט-לאט. החקיקה הזו הגיעה ממגוון סיבות, שתי הסיבות המרכזיות הן: התארכות תוחלת החיים שמשמעותה – יותר שנות פנסיה, וכן שאיפה למצב שוויוני יותר בין נשים וגברים.

מה זה אומר? יום האישה הבינלאומי 2023 הוא הזדמנות מצוינת לחזור שנה וחצי אחורה, ולהבין לעומק מדוע גיל הפרישה לנשים מטפס אט-אט, האם זה טוב לנשים ומה צריך לעשות לאור השינוי.

פערי שכר בין נשים לגברים

העובדה שקיים פער בשכר בין גברים ונשים אינה חדשה או מחדשת, אך יש לה תפקיד חשוב במערך השיקולים שתוצאתו היא העלאת גיל הפרישה לנשים.

לפי הדו"ח האחרון בנושא של הממונה על השכר באוצר (משנת 2021), הפער העדכני בשכר בין גברים לנשים עומד על שיעור של 83% בשכר שמקבלת אישה ביחס לשכר שמקבל גבר באותו התפקיד. לטובת האופטימיות, נציין שלפי הדו"ח המצב משתפר והולך – בשנת 2012 אישה הרוויחה רק 78% ביחס לשכר של גבר באותו התפקיד.

לא ניכנס במאמר זה לחוסר השוויון שקיים גם בדרג שאליו מגיעות נשים (כשרק 19% מהמנכ"לים בשירות הציבורי הם נשים, למשל). זאת מכיוון שההשפעה העיקרית על הפנסיה נגרמת עקב פערי השכר. זהו חשבון פשוט – כשאישה משתכרת פחות היא מפקידה פחות לפנסיה, הצבירה שלה לגיל הפנסיה תהיה נמוכה יותר ומכאן שהקצבה החודשית שצפויה  לה בעת הפרישה תהיה קטנה יותר. הוסיפו לכך את הגיל הפרישה המוקדם יותר, כלומר פחות שנות עבודה ופחות הפרשות, ותראו כיצד פערי השכר יוצרים גם פערי קצבה משמעותיים.

וכאן גם נכנסת לתמונה תוחלת החיים הגדלה והולכת.

תוחלת חיים, קצבת זקנה ואיזון אקטוארי

תוחלת החיים בישראל (וברוב העולם) גדלה והולכת. כלומר, אנחנו חיים יותר שנים בממוצע. על פניו, אלה חדשות טובות, אך הן מציבות אתגר בפני מערכות פנסיוניות. שמתבססות על מודלים אקטוארים, התארכות תוחלת החיים תגרום ליותר שנות פנסיה, יותר שנים לשלם קצבה – מה שעלול ליצור חוסר איזון אקטוארי, כלומר משיכת יתר מהקרן והוצאה שלה מאיזון.

ותוחלת החיים אכן עולה, ומהר. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ב-1970 היתה תוחלת החיים הממוצעת לגבר בישראל 70.3 שנים, ובשנת 2021 תוחלת החיים הממוצעת לגבר היתה 80.5 שנים. אצל נשים, תוחלת החיים הממוצעת ב-1970 היתה 73.8 שנים, וב-2021 תוחלת החיים הממוצעת של אישה בישראל כבר היתה 84.1 שנים.

כשתוחלת החיים עולה, גיל הפרישה מתרחק באופן קבוע מגיל התמותה, ושמיכת הפנסיה שאמורה לכסות אותנו באותן שנים נמתחת עד לקצה יכולתה.

כך נוצר המצב שבו נשים בישראל:

1. מרוויחות פחות – ולכן מפקידות פחות לפנסיה.
2. פורשות מוקדם יותר – ולכן מפקידות פחות לפנסיה.
3. וחיות יותר שנים – ולכן צריכות לממן יותר שנות פרישה.

אז את פערי השכר מנסים לסגור בדרכים כאלה ואחרות, והם אט-אט נסגרים (אף שהמצב עדיין אינו משביע רצון). את תוחלת החיים אין לנו שום רצון לקצר. וכך במקביל, ישנו הצורך בהעלאת גיל הפרישה. ממקום זה חשוב להבין – העלאת גיל הפרישה לנשים אינו מהלך לרעת הנשים העובדות, אלא לטובתן. הרעיון האו להגדיל את כושר ההשתכרות שלהן, להגדיל את החיסכון הפנסיוני שלהן ובכך לקרב אותנו יותר למצב שוויוני – גם בשנות הפרישה.

מה תעשו כדי להתמודד עם המצב החדש?

גיל הפרישה לנשים כבר נמצא בתהליך של עלייה. ההעלאה חלה בהדרגה, לפי שנת הלידה. כך למשל, ילידות 1960 פרשו בגיל 62 ו-4 חודשים; ילידות 1966 יפרשו בגיל 64; וילידות 1970 ומעלה יפרשו בגיל 65. מה תעשו בינתיים כדי לדאוג לקצבה פנסיונית נאה? ישנן כמה פעולות יזומות שניתן לעשות, במקביל להליכי החקיקה.

הגדלת הפקדות לתכנית הפנסיונית, חלק תגמולי העובדת– מודל ההפקדות לפנסיה בישראל כיום הוא כדלקמן:

• 5% הפקדות לרכיב תגמולי המעסיק (ועד 7.5% במקרים מסוימים ובתכניות מסוימות)
• 6% / 8.33% לרכיב הפיצויים (בהתאם לחוזה העבודה)
• 6% הפקדות לרכיב תגמולי העובדת; העובדת רשאית להגדיל על דעת עצמה את ההפקדה של ה ל-7%, ובכך להגדיל את הצבירה הצפויה לגיל הפרישה ואת הקצבה שתקבל בימי הפרישה. במקרים מסוימים (ברמות שכר נמוכות ההגדלה אף מוכרת לצרכי מס)

הימנעות מפדיון כספי פיצויים במעבר בין עבודות – אותם  6% / 8.33% שמופקדים לרכיב הפיצויים בפנסיה, ניתנים למשיכה בעת החלפת עבודות, שכן לכך הם נועדו – פיצוי העובדת בעת פיטורים או התפטרות. ואולם, משמעות פדיון כספי הפיצויים היא הקטנה של הקצבה שתתקבל בעת הפרישה, וכן פגיעה בהטבות מס הנוגעות לרכיב זה בפנסיה. ככל הניתן, כדאי להימנע ממשיכת כספי הפיצויים.

הימנעות מפדיון קרנות השתלמות – באותו האופן, עדיף לשמור על הכסף שנצבר בקרן ההשתלמות ולא למשוך אותו עד לגיל הפרישה. קרן השתלמות היא חיסכון שנפתח על ידי המעסיק, ואליו מפקידים העובדת והמעסיק מדי חודש. לאחר 6 שנות חיסכון ניתן למשוך את הכסף פטור ממס רווחי הון (עד תקרה), מנגנון ה'ריבית דריבית' יבטיח חסכון משמעותי מאוד לעובדות שלא יפדו את קרן ההשתלמות שלהן עד הגעה לגיל הפרישה ובכך יבטיחו קיומו של סכום חד פעמי משמעותי לצד הקצבה כפתרון מצוין להתמודדות עם האתגר הכללי בשנות הפרישה.

פתיחת חיסכון בהתאם למטרות הפרישה – אחד הצעדים בתכנון פרישה הוא ביצוע סימולציה שמתבססת על נתוני ההכנסות, ההפקדות והמאפיינים האישיים של החוסכת – כדי להבין איזו קצבה צפויה להתקבל. אם אחרי הצעדים שהוזכרו כאן, הקצבה עדיין אינה מספיקה למטרותיה של העמיתה, ישנם צעדים אקטיביים שניתן לצבע. כך, אפשר לפתוח חיסכון נוסף בקופת גמל להשקעה, שמעניקה הטבות מס דומות לקרן ההשתלמות, לרבות האפשרות למשוך את הכספים כקצבה פנסיונית לאחר גיל 60. בקופת גמל להשקעה ניתן להפקיד כספים עד לתקרה שנתית של כ-76,449 שקל, נכון ל-2023. גם כאן, אף שאין מדובר בחיסכון פנסיוני, ניתן לנייד את הכסף לקופה משלמת קצבה ובכך ליהנות מקצבה מוגדלת.

יום האישה – כל השנה

כפי שראינו, הצעדים שמעלים את גיל הפרישה לנשים פותחים בפנינו אפשרות להתקרב למצב שוויוני יותר, לפחות בכל הנוגע לפנסיה. לצד זאת, סקרנו כמה צעדים שניתן לעשות באופן עצמאי על מנת לקחת את גורלנו בידינו ולדאוג לנו לקצבה מכובדת בשנות הפרישה. במידה ותרצי ללכת צעד אחד קדימה – קלי מציעה שירותי תכנון פרישה מקצועיים וללא תלות באף גורם פיננסי בעל אינטרס. כמובן שמומחיות הפרישה שלנו יכולות ליצור תוכנית חיסכון ייחודית עבורך, לפי גיל הפרישה הצפוי בהתאם לחקיקה החדשה, מטרותיך והכנסותיך. נשמח לעזור.