ללמוד את הכסף: חינוך פיננסי בבתי הספר אינו מותרות, הוא צורך חיוני
פנסיה, חיסכון, אוברדראפט, ריבית, מט"ח, מסגרת אשראי – תשאלו את עצמכם רגע, מתי שמעתם את המונחים האלה בפעם הראשונה? אולי משיחות בין ההורים כשהייתם ילדים, אולי מקריינים בחדשות כשאבא היה צופה. עכשיו תשאלו את עצמכם מתי הבנתם מה המונחים האלה אומרים בפעם הראשונה. כנראה שזה קרה כבר בגיל מאוחר בהרבה – בצבא אולי, בעת שנכנסה המשכורת הצבאית הראשונה? אולי בימי האוניברסיטה.
לא נעים להודות על האמת, אבל רבים מאוד מאיתנו לא מרגישים בנוח עם הז'רגון הפיננסי גם בחייהם הבוגרים, וכמו שאומרת הקלישאה, אנחנו לא מעזים לשאול. זאת בעיה, ולא בגלל שכולנו אמורים להיות סוחרים ממולחים בשוקי ההון או מנהלי חשבונות – אלא בגלל שדברים כמו פנסיה, קרן השתלמות, ניכוי מס במקור וכדומה הם עמודי התווך של היציבות הכלכלית שלנו לאורך החיים. לכן זה לא רק חכם ללמד תלמידים כבר בגילאים מוקדמים על פיננסים, אלא ממש מתבקש.
ההבנה שחינוך פיננסי מגיל צעיר הוא חשוב חלחלה כבר למוסדות החינוך בעולם ב-20 השנים האחרונות, וארגון OECD אף מודד את אוריינות התלמידים בתחומם פיננסיים במבחני PISA. זאת, כחלק מתהליכים פדגוגיים שמבקשים לראות את בית הספר לא רק כמרכז חינוך והשכלה, אלא גם כמקום שבו נרכשים כישורי חיים. ובישראל? נכון להיום, בכל הנוגע לחינוך פיננסי, הציון הוא בלתי מספיק. הנתונים בנושא אינם מתפרסמים באופן סדיר, אך במהלך דיון בכנסת בנושא מצב החינוך הפיננסי בישראל באוגוסט 2023, חשף בנק ישראל כי לכ-50% מהאוכלוסייה בישראל אין חינוך כלכלי בסיסי.
חינוך פיננסי, אוריינות פיננסית ומסוגלות פיננסית
חינוך פיננסי בבתי ספר – תוכניות לימוד הנוגעות בכל מה שקשור לכסף, כלכלה, מימון וצרכנות – נועד להעניק לתלמידים אוריינות פיננסית. אוריינות פיננסית היא היכולת לקרוא ולהבין מונחים בתחום הפיננסים. ומסוגלות פיננסית היא היכולת לפעול לאור הידע באופן מושכל, לטובת רווחה כספית.
ארגון המדינות המתועשות, OECD, מגדיר אוריינות פיננסית שילוב של מודעות, ידע, מיומנות, עמדות והתנהגויות פיננסיות הנדרשות לצורך קבלת החלטות פיננסיות מושכלות לקידום רווחתו הפיננסית של האדם. הארגון פרסם ב-2015 מסמך מדיניות שעסק במיומנויות הליבה המגדירות את תחום האוריינות הפיננסית לנוער.בדו"ח שפירסם מרכז המחקר והמידע של כנסת עבור משרד החינוך בנובמבר 2021, "חינוך פיננסי-כלכלי במערכת החינוך בישראל", מפורטים ארבעת נושאי היסוד המרכיבים את התחום:
כסף ותשלומים: כסף והכנסה, תשלומים ורכישות, דו"חות פיננסיים וחוזים ומטבע חוץ.
תכנון וניהול: מימון, ניהול הכנסות והוצאות, חסכונות, תכנון ארוך טווח ואשראי;
סיכון ורווח: שינוי ערך, זיהוי סיכונים, רשתות ביטחון פיננסי וביטוח ואיזון סיכון ורווח.
המרחב הפיננסי: רגולציה והגנת הצרכן, חינוך, מידע וייעוץ, זכויות ומחויבויות, הונאות וזיוף, מיסים והוצאה ציבורית והשפעות חיצוניות.
חוסר קיומו של החינוך הפיננסי בישראל
הסיפור של החינוך הפיננסי בבתי הספר בישראל – או יותר נכון, חוסר קיומו – מתחיל פחות או יותר בשנת 2005, עם גיבושה של הרפורמה בשוק ההון, "רפורמת בכר". כחלק מהרפורמה, הוטל על שר האוצר להקים קרן ממשלתית לחינוך פיננסי, למבוגרים ותלמידים כאחד. עד 2011 לא נעשה הרבה בעניין, ובאותה שנה, על רקע הצטרפות ישראל לארגון OECD, התקבלה החלטת ממשלה הנוגעת להגברת החינוך הפיננסי בישראל. ב-2011 גם הוקמה מחלקת חינוך פיננסי באגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר.
לצערנו, לא הרבה קרה מאז. על פי דו"ח "חינוך פיננסי בישראל ובעולם" שהוציאה לשכת המדען הראשי במשרד החינוך בפברואר 2020, ישראל ממשיכה להזניח את נושא הלימודים הפיננסיים בבתי הספר. נכון לעת כתיבת הדו"ח, התוכניות שנלמדו בבתי הספר הסתכמו בשעות לימוד בודדות והוגדרו לימודי בחירה. כך למשל בחטיבות העליונות, לתלמידי כיתות י' הוצעו לימודי אוריינות פיננסית כלימודי העשרה בהיקף של 30 שעות בלבד, וחינוך פיננסי כחלק ממערך שיעורי מדעי החברה בהיקף של 5 שעות. וזאת, רק במידה ובית הספר והצוות הפדגוגי בחר להכניס את המקצועות הללו לתוכנית הלימודים.
זהו מצב אבסורדי, במיוחד בתקופה שבה משפיעני רשת רבים עוסקים בפיננסים, כספים והשקעות. בהיעדר חינוך פיננסי בבתי הספר, בני ובנות הנוער נותרים עם ידע חלקי במקרה הטוב, ושגוי ומטעה במקרה הרע – שמגיע מטיק-טוק. הסחבת הבירוקרטית-פוליטית שמונעת מהחדרת חומרי לימוד פיננסיים לבתי הספר מפקירה את הידע הפיננסי של דור העובדים הבא של ישראל בידי מוכרי השקעות מפוקפקות, מערכי מכירה משומנים וסתם אנשים עם ידע לוקה בתחום.
לעשות את זה פרקטי
אז איך כן לחנך להתנהלות פיננסית נכונה? מערכי שיעור בבתי הספר הם דבר חשוב. אם בתוך שנתיים כל תלמידי ישראל יקבלו שעתיים של חינוך פיננסי עיוני בכיתה בכל שבוע – דיינו.
עם זאת, כמו בתחומי לימוד רבים אחרים, הידע לא יכול להישאר בכיתה בלבד. אותו דו"ח של המדען הראשי מ-2020 הראה כיצד תוכניות חינוך פיננסי נמצאו פחות יעילות מכיוון "שאופי התוכניות התמקד בלמידת ידע באופן פאסיבי ולא בהתנסות מעשית. לפיכך, בשנים האחרונות מתגבשת הסכמה רחבה על כך שחינוך פיננסי יעיל צריך לכלול התנסות מעשית ולתת מקום להקניית מסוגלות פיננסית". לכן, תוכניות הלימוד צריכות יותר לימוד מעשי מלימוד עיוני: תכנון הוצאות אקטיבי, פתיחת חשבון בנק, עיסוק באשראי, מעקב אחר מהלכים צרכניים ועוד.
כאן גם נכנסים לתמונה גם הורי התלמידים, שהרי את רוב הצעדים הפיננסיים הפרקטיים הראשונים שנעשים בחיים, נעשים לרוב בליווי ההורים. פתחו לילדיכם חשבון בנק על שמם, למדו אותם כיצד להפקיד ולמשוך כסף, כיצד לעקוב אחר מצב החשבון ואיך להימנע ממינוס. עברו איתם על דף החיובים של כרטיס האשראי או על פירוט התנועות בחשבון הבנק, והבינו ביחד אילו עמלות נגבות, מה הן הריביות הרלוונטיות להם וכדומה.
הגיע הזמן לשים את הפיננסים על השולחן
כנותני שירות בתחום הפיננסים, אנחנו בקבוצת קלי נפגשים עם מאות לקוחות מדי יום. חלקם בעלי ידע נרחב והבנה עמוקה של החסכונות, הפנסיה ותיק ההשקעות שלהם; וחלקם באים על ידע מצומצם ביותר. באופן ברור, מי שרכש את השכלתו הפיננסית הבסיסית בגיל מוקדם מהבית, נמצא בנקודת התחלה משופרת. אנחנו מאמינים שידע הוא כוח, ולצורך העצמת דור העתיד שלנו, מכל שכבות האוכלוסייה, אנחנו קוראים לשילוב לימודים פיננסיים כחלק מתוכנית הלימודים בישראל בהקדם.
