מה נשתנה הפסח הזה? 7 קושיות עם כל השינויים בנוף הפיננסי מאז החג הקודם
מה נשתנה? עולם הפיננסים לא מפסיק להשתנות, וגם לספק חדשות חמות שבוע אחרי שבוע. בתוך המרוץ של השנה-שנתיים החולפות, אולי לא היה לנו זמן לעצור לרגע ולשים לב מה השתנה בנושאים שמשפיעים לכולנו על הכיס. ליל הסדר הוא רגע מצוין לעשות סדר: לסקור את כלל השינויים שחלו מאז החג הקודם.
אז על מה נדבר סביב שולחן הסדר השנה? אספנו 7 שינויים שחלו בכל מה שקשור לכסף שלנו מאז פסח שעבר.
אז מה נשתנה הפסח הזה?
הרפורמה המשפטית
שבפסח הקודם עוד היתה פה הממשלה ה-35, ומהדורות החדשות לא היו מלאות בז'רגון משפטי. הרפורמה המתוכננת במערכת המשפט אינה נושא פיננסי על פניו. מדובר בנושא משפטי-חוקתי, מקסימום פוליטי. אבל בכלכלה כמו בכלכלה, אין שינוי שלא משפיע על כלל המשתנים במשחק. ולכן אף שבערב פסח הזה עוד לא אושר אף סעיף ברפורמה המתוכננת, התגובות אליה כבר קורות בשטח: העברת כספים אל מחוץ לישראל, היחלשות השקל מול סל המטבעות ועוד. סיקרנו את האפשרויות העומדות בפני החוסכים במאמר הזה.
אינפלציה וריבית
שבפסח הקודם הקניות לחג היו זולות ב-5.2% בממוצע. בפסח הזה מדד המחירים לצרכן נמצא אחרי עליות משמעותיות, וכולנו נשלם על הקניות לחג יותר, ולא רק עליהן: עליות המחירים היו המאפיין הבולט ביותר של החודשים האחרונים – מחירי מכוניות, חומרי בניין, מזון, תחבורה, דלק ועוד, כולם חוו זינוקים בתקופה הזו. האינפלציה בישראל השפיעה על כל ענפי המשק, וגם על הצרכנים באופן ישיר. בפסח 2022 ריבית בנק ישראל עוד היתה ברמה "אפסית", ועמדה על 0.35% בלבד. אחת הדרכים להתמודד עם מצבים אינפלציוניים הוא העלאת הריבית במשק. בקצרה, העלאת ריבית מייקרת את כלל ההלוואות, ולכן מגבילה את היכולת לרכוש מוצרים ושירותים – וכך מצננת את עליות המחירים החדות. בפסח הזה ריבית בנק ישראל היא 4.25% – כלומר עלייה של יותר מ-1,000% ב-12 חודשים. כל מה שצריך לדעת על ריבית, בפוסט הזה. ולמה יש אינפלציה ואיך מתמודדים איתה? במאמר הזה.
הגדלת הפטור בפנסיה
שבפסח הקודם עדיין לא אושרה ההטבה שמאפשרת הגדלת הטבות המס שמשמעותן הגדלת זכויות הפנסיה נטו. בפסח הזה – כולנו כבר יודעים שבשנת 2025 יושלם תהליך הגדלת שיעור קצבת הפנסיה הפטורה ממס בכ-1,400 שקלים, או היוון פטור ממס של כ-246,000 שקל. מי שעוקב יודע שמדובר בהטבה שנקבעה כבר בשנת 2012 – ומאז מיושמת בפעימות. במסגרת אישור תקציב המדינה לשנה הנוכחית היה רצון לבטל את הגדלת הפטור בשנת 2025. ואולם לאחר התנגדות של גורמים במשק, הנושא ירד מהפרק והפטור על הפנסיה אכן יגדל בשנת 2025 ל-67%.
איך נהנים מהשינוי? את ההטבות האלו ניתנות למימוש במסגרת תהליך קיבוע הזכויות. בפסח הזה, מומלץ מאוד שכל מי שמקבל פנסיה ומשלם מס יוודא שאכן מקסם את הטבות המס.
שוק ההון
שבפסח הקודם חשבנו שהירידות במדדי הבורסות בישראל ובעולם הן רק חריקות קלות ושבקרוב נחזור לשוק שורי כפי שהכרנו אותו כבר קרוב ל-15 שנים. בפסח הזה השיחה סביב שולחן הסדר כבר תהיה על הבורסות שמתקשות להתאושש, ועל תיקי ההשקעות שנפגעו. גם החסכונות ארוכי הטווח של הציבור נשחקו כתוצאה מהירידות בשווקים, שכן הפנסיה, קופות הגמל, ביטוחי המנהלים וקרנות ההשתלמות – כולם מושקעים בניירות ערך כאלה ואחרים. מה עושים אל מול ירידות בשווקים? כל מה שצריך לדעת בעמוד סקירות שוק ההון.
השקל
שבפסח הקודם היינו יכולים לקנות דולר ב-3.20 שקלים. בפסח הזה נשלם על כל דולר לפחות 3.60 שקלים. השקל נחלש, ולכן רכישת מטבע חוץ עמו הפכה יקרה יותר. מעבר לחוסר הנוחות שזה יוצר למשל בנסיעה לחו"ל, להיחלשות (וגם להתחזקות) של המטבע המקומי יש השפעות ארוכות טווח על הלכלכלה – יבוא, יצוא והשקעות בחו"ל. וכמובן, תנודות כאלה משפיעות על החסכונות שלנו. מדריך קצרצר לעולם המט"ח, בפוסט הזה.
בנקים בחו"ל
שבפסח הקודם תעשיית ההייטק הישראלית עמדה איתנה אל מול אתגרי קורונה, כוח אדם ומחירי מניות יורדים. בפסח הזה, חלק מהסטארט-אפים הישראליים קיבלו מכה לא פשוטה, כשנודע על קריסת בנק סיליקון ואלי (SVB) שהחזיק כספים שלהם ושל אינספור חברות טק אחרות. הבנק רשם על שמו לא פחות מ-212 מיליארד דולר בהלוואות. הכספים נכנסו לסיכון כשהבנק נקלע למצוקת נזילות: יותר מדי לקוחות רצו למשוך את כספם בעת ובעונה אחת. כשנודע על מצוקת הנזילות, לקוחות נוספים רצו למשוך את הכסף שלהם מהבנק גם כן – מה שהחמיר את הבעיה. מומחים פיננסיים בארה"ב צופים שזהו לא הבנק האחרון שיספוג מהלומה עקב מחסור במזומנים. האם זה משפיע עלינו כצרכנים פיננסיים? תלוי במנהל ההשקעות שבחרנו, אפשר לקרוא על ניהול השקעות בעתות משבר כאן.
גיל הפרישה לנשים
שבפסח הקודם גיל הפרישה לכל הנשים בישראל, כולל כולן, היה 62. בפסח הזה אנחנו כבר בעיצומו של תהליך הדרגתי של העלאת גיל הפרישה לנשים. לאחר שנים של גיבוש מדיניות, בסוף 2021 עברה חקיקה בכנסת במסגרת חוק ההסדרים – שמטרתה העלאת גיל הפרישה לנשים בדירוג, עד שיתייצב על 65 בשנת 2032. התהליך מבוסס על עלייה של כמה חודשים בגיל הפרישה לכל שנתון: ילידות 1960 בגיל 62 ו-4 חודשים; ילידות 1961 בגיל 62 ו-8 חודשים; ילידות 1962 בגיל 63; וכן הלאה. למרות מה שמקובל לחשוב, ניתן לתכנן פרישה ולפרוש לפני גיל הפרישה הרשמי, וניתן גם להמשיך לעבוד לאחריו. בכל מקרה, לגיל הפרישה הנקוב יש השפעה ישירה על הקצבה. כאן תוכלו לקרוא מדריך להעלאת גיל הפרישה לנשים, ומה צריך לעשות עם התיק הפנסיוני לאור השינוי.
שיהיה חג שמח!
אז הרבה נשתנה. למעשה, סדר הפסח בשנה שעברה התנהל כמו במציאות כלכלית-פיננסית אחרת לגמרי. ולכן אפשר גם לצפות שבפסח הבא – הרשימה הזו תיראה אחרת לחלוטין. איך מנווטים בעולם פיננסי שמשתנה כל כך מהר? דבר ראשון, קוראים את החומרים הרבים שקבוצת קלי מפרסמת בזמן אמת במהלך כל השנה. דבר שני, המומחים והמומחיות של קלי כאן כדי להעניק ללקוחות שירותי תכנון פרישה ותכנון פיננסי הטובים ביותר בישראל, באופן אובייקטיבי לחלוטין. דברו איתנו! ושיהיה לכולנו חג פסח שמח, כשר ומשפחתי.
כתבות נוספות באותו נושא
