השלכות המלחמה על הכלכלה בישראל
ישראל במלחמה ● מעבר לחזית הצבאית, כיצד צפוי המצב הביטחוני הקיצוני להשפיע על הכלכלה, על הריבית, תשואות האג"ח, שוק המניות והגירעון הלאומי? ● סקירה מקצועית
כמו כל עם ישראל, בבוקר שבת ה-7 באוקטובר עמדנו גם אנחנו בתדהמה לאור מתקפת הפתע בדרום. פעולת הטרור האיומה הזו סימנה את תחילתה של מלחמה. וכיום, יותר משבוע אחרי, ישראל נערכת למערכה – שנראה שלא תהיה קצרה.
כמקצוענים פיננסיים, תפקידנו להעריך עבור לקוחותינו ועבור הקהל הרחב את ההשלכות האירועים על הכלכלה. ברגעים אלו, אי הוודאות לאור המצב הבטחוני והמדיני גדולה מאוד, ולכן קשה להעריך מה תהיינה ההשלכות הכלכליות של המלחמה. בכל הנוגע למגמות כלכליות, הנטייה של כלכלנים רבים היא להשוות את המערכה הנוכחית למלחמות העבר ולתקופת הקורונה – אך גם כאן קשה מאד להשוות בעיקר כשאין לנו עוד נתונים רבים להתבסס עליהם. הכל מתנהל מתוך מצב חירום וככל הנראה אנו נמצאים רק בפתחו של האירוע.
ניתן לומר שבאופן היסטורי התפתחויות ביטחוניות – חמורות ככל שהיו – השפיעו בעיקר על הטווח הקצר.
ההערכה היא כי המלחמה, שכאמור צפויה להימשך תקופה ממושכת, עלולה כמובן לפגוע בפעילות הכלכלית בישראל. אנו כבר כעת עדים לפיחות חד בשקל, וצפויים לראות גם פגיעה בהשקעות המקומיות, בתיירות ובצריכת השירותים. בנוסף, ישנן השפעות כלכליות גם ברמה הלאומית – בהוצאות הממשלה, ירידה בהכנסות ממסים ומהוצאות שיקום העורף.
עיקרי ההשלכות הצפויות על הכלכלה הישראלית:
צמיחה
המלחמה בדרום וההתלקחות בזירה הצפונית יובילו לעלייה בגירעון התקציבי. קיים חשש שהמשק ייכנס להאטה משמעותית ואולי אף לצמיחה שלילית ב-2024. ההערכות לפני המלחמה היו לצמיחה (שגם היא נמוכה בשל הרפורמה המשפטית) של 2.5%-3% לשנת 2023. נכון להיום, הערכות הצמיחה נעות בין 0% ל-0.5% לשנה הנוכחית, ועוד מוקדם לומר אם הנתונים לא יהיו בסופו של דבר נמוכים יותר.
בכיר באוצר צוטט בעיתונות כאומר: "הפגיעה בתוצר תהיה גבוהה בהרבה ממלחמת לבנון השנייה". הכוונה היא לכך שעלויות המלחמה צפויות להיות גבוהות בהרבה לעומת עימותים קודמים, כשהסיבה היא גיוס מאסיבי של אנשי מילואים, וניהול מלחמה בהיקף נרחב – שהוא בעצמו יקר.
גרעון
ביולי האחרון פורסמו נתוני הגירעון התקציבי של המדינה על ידי החשב הכללי במשרד האוצר. הגירעון אז גדל לשיעור של 1% מהתוצר הלאומי (נתון ששיקף באותה העת 18.3 מיליארד שקלים של גירעון מצטבר לאורך 12 חודשים). אז דווח כי הכנסות המדינה מתחילת 2023 ירדו בכ-4.1%, בעוד הוצאות הממשלה עלו ב-6.8%.
ע"פ נתונים שהוצגו, דווח כי גורמים בשוק ההון מעריכים שהגירעון יהיה כפול מהיעד שהוצב (יעד שנתי של 1.1%) וכי שווקים מתמחרים את הסיטואציה לפי גרעון של 2.25%-3% בסוף 2023. אולם, לאור המצב הביטחוני הנוכחי, נראה שהגירעון אכן יגדל משמעותית ולכל הפחות יגיע לרף העליון של הערכות אלו – 3% אחוז ב-2023. זהו אמנם שיעור גבוה, אך לא כזה שאמור לסכן את יחס החוב תוצר. בכל מקרה, עלות המלחמה תתפרס על בין שנתיים לשלוש שנים ולכן ממתנת את התפתחות הגירעון.
ריבית
שוק ההון, שעוד צפה העלאת ריבית לפחות פעם אחת נוספת השנה, הבין שבנק ישראל לא ימשיך ויעלה את הריבית. למען האמת לפי הפעילות בשוק אגרות החוב מאז תחילת המלחמה, המשקיעים אף צופים שהריבית בישראל עשויה לרדת.
מהלך זה גרם לעליות חדות בשוק האג"ח, הן באגרות החוב הממשלתיות והן באגרות החוב הקונצרניות. במידה והריבית אכן תרד, הדבר עלול לגרום להמשך פיחות של השקל ולמיתון הביקושים המקומיים, ובסופו של דבר להתמתנות האינפלציה.
בנק ישראל יפרסם בהודעת הריבית הקרובה (23.10.23) את התחזית התלת-חודשית שלו ונוכל לקבל אינדיקציה ראשונית להשלכות פרוץ המלחמה על קצב הצמיחה, האינפלציה וגודל הגירעון הממשלתי.
אינפלציה
בניגוד לתחזיות קודמות, הפתיע מדד המחירים לצרכן בחודש ספטמבר כלפי מטה, כשהוא יורד בכ-0.1%. קצב האינפלציה השנתי ירד ל-3.8% לצד ירידה במחירי הדירות של 0.4%. ירידת המדד יחד עם פרוץ המלחמה ואי-העלאת הריבית באירופה ובארה"ב – מחזקים את ההערכות שבנק ישראל סיים עם העלאות הריבית לעת עתה.
על רקע המלחמה צפויה להירשם התייקרות זמנית במחירי המזון ועל כן בטווח הקצר יכולה להיות לזה השפעה על האינפלציה. יחד עם זאת, מיעוט בעסקאות וקניות יגרום גם למיתון הפעילות של בנק ישראל בשוק המט"ח וכך יגביל את פיחות השקל ויסייע בלקרר את האינפלציה.
דירוג האשראי
מבחינת דירוג האשראי, אחת מסוכנויות הדירוג מודי'ס פרסמה בסופ"ש האחרון שהיא דוחה את פרסום הודעת הדירוג החצי שנתי של ישראל, לאור המלחמה שפרצה . מודי'ס כמובן רשאית לבצע פעולות דירוג בכל עת ללא קשר לפרסום המועד הרשמי של הדו"ח החצי-השנתי.
פיחות השקל
הדולר מזנק לשיא של 4 שקלים נכון לסוף יום המסחר לתאריך 16.10.23. בעקבות המלחמה הודיע בנק ישראל בשבוע שעבר כי יתערב בשוק המט"ח ופרסם תכנית למכירת מטח בהיקף של עד 30 מיליארד דולר. מטרת ההתערבות של בנק ישראל היא למתן תנודות קיצוניות בשער השקל.
פיחות חד בשקל כתוצאה ישירה מהמלחמה בדרום יקשה על בנק ישראל להוריד את הריבית באופן משמעותי.
לקבלת סקירות פיננסיות חודשיות הירשמו>>>
כיצד הגיבו השווקים בישראל מאז פרוץ המלחמה?
שוק המניות המקומי – המדדים המובילים בבורסה בתל אביב נצבעו באדום חזק
בסיכומו של השבוע הראשון ללחימה ירדו כל המדדים המובילים בבורסה: ת"א-125 ירד בכ-7% ומדד ת"א-35 ירד ב 6.5%. מדד הנדל"ן ירד ב-8%, מדד הבנקים ירד בכ-12% ומדד הנפט והגז רשם ירידה של כ-10%.
גם השבוע הנוכחי הבורסה לניירות ערך בתל אביב רשמה ירידות שערים. מתחילת השבוע ונכון לסוף יום המסחר בתאריך ה- 12/10, מדד ת"א-35 ירד בכ-1.2%, מדד ת"א 125 ירד בכ-1.6%, מדד הבנקים המשיך ואיבד עוד כ-1.3% מערכו ומדד ת"א נפט וגז עלה ב-0.17%.
ביצועי מדדים נבחרים בשבוע הראשון למלחמה
מוקדם עוד לדעת האם תגובת שוק המניות המקומי תהיה שונה הפעם ביחס לאירועים ביטחוניים קודמים. ברוב האירועים, מיד לאחר התגובה הראשונית חזרה הבורסה ותיקנה את הירידות לאחר תקופה קצרה. מנתוני השבוע הראשון ניתן לראות כי הפגיעה המשמעותית הינה בבנקים, בחברות הנדל"ן, בחברות התעופה וכן בחברות מתעשיות התיירות והצריכה. לעומתן, החברות הביטחוניות והיצואניות מושפעות פחות מאירועים אלו וחלקן אף רשמו עליות.
שוק האג"ח הישראלי
ירידות שערים חדות נרשמו בתחילת השבוע הראשון למלחמה באג"ח הקונצרניות והממשלתיות. במהלך השבוע הירידות הפכו לעליות שערים, בעיקר באגרות הממשלתיות, ונרשמו רווחי הון. התשואה לפדיון של אגרת חוב ממשלתית ל-10 שנים ירדה ל-4.09%. ירידת התשואות, בדגש על הטווחים הקצרים, מיוחסת לכמה גורמים עיקריים:
הגורם המרכזי – ההערכה שייפסקו העלאות הריבית בעקבות המלחמה ותתכן אף הורדה בריבית בהמשך.
ארה"ב הודיעה כי היא רוכשת אגרות חוב ישראליות על מנת לתמוך בישראל ובשוק.
ירידה חדה בביקושים.
פרמיית הסיכון של מדינת ישראל כפי שמשתקפת במחירי אגרות החוב הדולריות של ישראל עלתה.
השפעות המלחמה בישראל על שווקים בעולם
כיום השפעת המלחמה על השווקים בעולם קטנה. כמובן שיכולה להיות השפעה עולמית על מחירי האנרגיה. במידה והמלחמה תתפתח לתרחיש חמור יותר כגון מלחמה עם איראן, מחירי הנפט יזנקו והצמיחה העולמית עלולה לרדת.
לסיכום
בעקבות המלחמה והירידות החדות בשווקי המניות בישראל, גובר באופן טבעי חששם של המשקיעים, וצץ הדחף לנסות ולתזמן את השוק כדי למזער סיכונים. בתקופות של משבר ותנודתיות בשווקים, בבואנו לבחון האם אנו נדרשים לעשות שינויים בהשקעות, עלינו לבדוק כיצד מורכב התיק הכולל.
חשוב לזכור, כי מתחילת השנה הוסטו השקעות רבות בתיקים אל מעבר לים ואף גדלו משמעותית ההשקעות במט"ח. שווקי המניות בישראל מתומחרים בחסר לעומת שווקים מובילים בעולם וזה עוד לפני הירידות החדות שפקדו אותנו עם תחילת המלחמה בשבוע שעבר .
ניסיון העבר מלמד אותנו שכשמשקיעים מבצעים פעולות מהירות, הסבירות לפגיעה בתשואת התיק לטווח הארוך היא גבוהה. בנוסף, כפי שצוין בדרך כלל ישנן ירידות חדות במבצעים צבאיים, אך המדדים מתקנים את עצמם מהר מאוד לאחר סיום האירועים. מיותר לציין כי ההחלטה האם לערוך כעת שינוי או לא, הינה אישית ומבוססת על פרמטרים אישיים כגון טווח ההשקעה של החוסך, פרופיל הסיכון שלו וכדומה.
ימים יגידו כיצד ומתי יסתיים המשבר הנוכחי וכיצד הבורסות בעולם ובארץ יושפעו מכך. המלצתינו הינה לא לקחת החלטות פזיזות, ולהיוועץ עם אנשי מקצוע, לקבלת החלטה מושכלת בהתאם לנסיבות הספציפיות של כל לקוח.
אנו כמובן מעמידים לרשותכם את המומחים שלנו, הזמינים עבורכם לכל שאלה, הבהרה ומידע. מוזמנים ליצור עמנו קשר!
מאחלים ימים שקטים יותר ובשורות טובות,
קבוצת קלי