אחרי שנתיים של הקפאה – השכר הממוצע במשק עודכן: כך זה משפיע על הפנסיה

השכר הממוצע במשק אינו רק שורה סטטיסטית שמסכמת את המשכורות של כלל העובדים בישראל ומספקת ממוצע פשוט. זהו נתון רשמי שעליו מתבססים גופי מדינה – כמו מס הכנסה וביטוח לאומי – וגם גופים פיננסיים – כמו בתי השקעות, חברות ביטוח, קרנות פנסיה ועוד. באופן בסיסי, השכר הממוצע במשק מחושב מדי שנה על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), ומעודכן באופן רשמי במערכות השונות של ביטוח לאומי.

הגדרת השכר הממוצע במשק מדי שנה ב-1 בינואר, מעוגנת בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995. ואולם, במהלך הטיפול במשבר הכלכלי והתעסוקתי שיצרה התפרצות מגפת הקורונה במרץ 2020, הוחלט שלא לעדכן את השכר הממוצע במשק, באמצעות הוראת שעה: חוק השכר הממוצע (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), תשפ"א-2020. זו היתה דרך להגן על המכשירים הפיננסיים השונים מפני צניחה פתאומית בשכר הממוצע עקב היציאה לחל"ת של מאות אלפי שכירים ישראלים.

כך, בשנים 2021 ו-2022 לא עודכן שכר ממוצע במשק בביטוח הלאומי. בפתחה של שנת 2023 הופסקה ההקפאה של שכר ממוצע, והוא עודכן לראשונה זה שנתיים. בשנות הקורונה ועד סיומה של 2022 היה השכר הממוצע בישראל 10,551 שקלים. בעדכון האחרון הוא עלה – לסכום של 11,870 שקלים, עלייה של 12.5%. זוהי עלייה גדולה יחסית, אך הדבר מובן לאור העובדה שחל עיכוב גדול בעדכון הנתון.

השפעות עדכון שכר ממוצע במשק על החיסכון הפנסיוני

צו ההרחבה לפנסיה חובה 2008 לפי חוק הסכמים קיבוציים התשי"ז-1957 מגדיר את מבנה ההפקדות לפנסיה: 6.5% הפקדות לרכיב תגמולי מעסיק, ועד 7.5% במקרים ספציפיים; 6%-8.33% לרכיב פיצויים (בהתאם לחוזה העבודה); ו-6% הפקדות לרכיב תגמולי העובד. עדכון השכר הממוצע במשק משפיע על המגבלות החלות על הפקדות אלה והשכר שממנו הן נגזרות.

השכר הקובע: החוק מגדיר שכר שממנו נגזרות ההפקדות כפי שצוינו מעלה. המספר הוא שכר הבסיס של המועסק, או השכר הממוצע במשק – הנמוך מבין השניים. על פניו, דבר לא השתנה עבור מי שמרוויח פחות מהשכר הממוצע – הוא ימשיך להפקיד לפי שכר הבסיס שלו. אך עבור מי שמכניס מעל השכר הממוצע במשק, עדכון הנתון משפיע על ההפקדות לפנסיה: המעסיק יפקיד לו מתוך מינימום של 11,870 שקלים, כלומר העלייה בשכר הממוצע צריכה לשקף גידול דומה בהפקדות.

תקרת ההפקדה לפנסיה: בקרנות הפנסיה המקיפות (אלו הקרנות הבסיס שרובנו חוסכים דרכן), קיים מנגנון הבטחת תשואה על חלק מהקרן. כך, לחוסכים מובטחת תשואה שנתית של 5.15% על 30% מהכספים בקרן הפנסיה. מסיבה זו המדינה מגבילה את הסכומים שניתן להפקיד לקרן. עמית בקרן פנסיה מקיפה יכול להפקיד מדי חודש סכום שאינו עולה על 20.5% פעמיים השכר הממוצע במשק. במילים אחרות – נכון ל-2023, תקרת ההפקדה החודשית היא 4,866 שקלים.

חובת ההפקדה לפנסיה לעצמאים: החל משנת 2017 קיימת חובת הפקדה לחיסכון פנסיוני גם לעצמאים. חישוב ההפרשות שהעצמאי מחויב לבצע מתבסס על השכר הממוצע במשק, במונחים שנתיים. נכון ל-2023, השכר הממוצע במשק בשנה הוא 142,440 שקלים. הכנסה שנתית של עד מחצית מסכום זה (כלומר 71,220 שקלים) מחייבת את העצמאי הפרשה של 4.45% לחיסכון פנסיוני. כל הכנסה מעבר לסכום זה, מחייבת אותו להפקיד 12.55% ממנה.

עליית השכר המבוטח בקרן: קרנות הפנסיה המקיפות כוללות רכיבים של ביטוח חיים וביטוח אובדן כושר עבודה. הפיצויים של הביטוח מתבסס על השכר הממנו מפרישים העמיתים לחיסכון. מכיוון שהגדלת השכר הממוצע מגדילה את הנתח מהשכר שממנו מבוצעות ההפקדות, כך גדל גם השכר המבוטח תחת הכיסויים בקרן. השכר המקסימלי שניתן לבטח בקרן פנסיה המקיפה הוא 3 פעמים השכר הממוצע במשק: 35,610 שקלים נכון ל-2023.

תקרת הכנסה פטורה ממס: הפקדות מעסיק לתגמולים מעניקות הטבות מס, וגם הן מושפעות מהשכר הממוצע. כך, ישנה הכנסה פטורה ממס בעת ההפקדה – שתקרתה היא פי 2.5 מהשכר הממוצע במשק. כלומר, תגמולי מעסיק שיופקדו עד שכר של  29,675 שקלים נכון ל-2023 פטורות ממס בשלב ההפקדה.

מה עושים?

באופן כללי, אין סיבה לשנות דבר בחיסכון הפנסיוני לאור העלייה בשכר הממוצע במשק. שכירים יעשו נכון אם יבדקו שההפרשות מהמעסיק תואמות את התקרות החדשות, ועצמאים צריכים גם הם לבדוק שהם מפרישים כחוק בהתאם לנתונים החדשים.

בעלי שכר גבוה שמגיעים לתקרת ההפקדות המותרת בקרן הפנסיה המקיפה, יכולים לשקול פתיחת קרן פנסיה כללית (לעתים מכונה "משלימה", והיא גם נפתחת אוטומטית עם כל גלישה מעל ההפרשה המותרת). קרן פנסיה כללית אינה מבטיחה תשואה ואינה כוללת ביטוחים, ולכן מאפשרת הפקדות ללא מגבלה.