מהי צמיחה כלכלית, והיכן מדינת ישראל נמצאת בשנים האחרונות? מאמר חגיגי לט"ו בשבט

מדינת ישראל נהנתה שנים מקצב צמיחה כלכלית גבוה שהואט בשנים האחרונים בעקבות מספר אירועים כגון הקורונה והאינפלציה • כעת המלחמה הכתה שוב בנתונים - אבל יש מקום לאופטימיות.

צמיחה כלכלית היא הדופק של התפתחותה של אומה, והיא משפיעה על רמת החיים, שיעורי התעסוקה והשגשוג הכללי. לכבוד חג הצמיחה, ט"ו בשבט 2024, נרד לשורשים (תרתי משמע) של המושג "צמיחה כלכלית"- המנועים מאחורי הצמיחה והגורמים שיכולים לעכב אותה.

צמיחה מונעת מכמה גורמים: השקעות ציבוריות ופרטיות המביאות להגדלת התפוקה; חינוך ופיתוח כוח אדם, המשפרים את רמת ההון האנושי, ובכך מגדילים את הפריון; פיתוח תשתיות- מערכות תחבורה, תקשורת ואנרגיה איכותיות; וכן שווקים פתוחים וסחר מפותח- גישה לבסיס צרכנים גדול יותר ולמשאבים מגוונים יכולה לדרבן התפתחות כלכלית. תמונת המראה היא הגורמים שפוגעים בצמיחה: חוסר יציבות וחוסר ודאות פוליטיים, חובות לאומיים ופרטיים, אי-שוויון בהכנסות, ניהול משאבים בעייתי וכן מחסומי סחר ופרוטקציוניזם.

גרף צמיחת תמ"ג בישראל ותחזית עתידית

הצמיחה בישראל

מה ניתן לומר כיום על הצמיחה בישראל?

התמ"ג ב-2022 הסתכם בעלייה משמעותית של 6%. לפי נתוני הלמ"ס, התמ"ג צמח ברבעון הראשון של 2023 ב-3.5% (מרבעון לרבעון); ברבעון השני חלה צמיחה של 3.2%; וברבעון השלישי נרשמה עלייה של 2.7%. עד כה, צמיחה בקצב מספק, שהתעלה על התחזיות הקודרות יחסית שהיו לשנת 2023. ואולם, הרבעון הרביעי של 2023 נפתח, כידוע לכולנו, באסון ה-7 באוקטובר ופתיחתה של מלחמה במספר חזיתות.

לאור זאת, בנובמבר פרסם הכלכלן הראשי במשרד האוצר דו"ח עדכון לתחזיות הצמיחה במשק. לפי משרד האוצר, תחזית צמיחת התוצר לשנת 2023 עודכנה כלפי מטה והיא עומדת על 2%, לעומת העלאה שהיתה צפויה ל-3.4%, כלומר המלחמה "קיצצה" 1.4% בתחזית הצמיחה.

חטיבת המחקר של בנק ישראל פרסמה בינואר 2024 דו"ח מקרו-כלכלי עדכני. בדו"ח בנק ישראל צופה צמיחה שנתית של 1.6% בלבד. לפי הדו"ח, התוצר צפוי לצמוח ב-2% בשנים 2023 ו-2024, וב-5% בשנת 2025. בנוסף, הפגיעה הצפויה בתוצר בשנים 2023 ו-2024 נובעת מפגיעה הן בצד ההיצע והן מפגיעה בצד הביקוש. הפגיעה בצד ההיצע הינה: גיוס המילואים הנרחב, היציאה לחלת וההשבתה החלקית של מוסדות החינוך . נוסף על כך מצביעים בבנק ישראל על כך שבאזורי הלחימה ובאזורים מאוימים נפגע כושר הייצור בשל פגיעה בתוצרים, בכוח האדם וביכולת לעבוד.

בצד הביקוש, מעריכים בבנק ישראל שהסנטימנט הצרכני השלילי צפוי להמשיך לפגוע בביקוש לצריכה גם השנה. גם הביקוש בתחום התיירות הנכנסת נפגע, ולפי הדו"ח, הניסיון מאירועים ביטחוניים קודמים מלמד שפגיעה זו צפויה להיות ממושכת. עוד מעריכים כי שיעור האבטלה  שעלה ברבעון הרביעי של 2023, ירד בהדרגה במהלך 2024, ויתכנס לרמתו לפני המלחמה לקראת 2025.

בהקשר של צמיחה, מעניין לציין שבישראל סוג אחר של צמיחה משפיע על משמעות המספרים הכלכליים שנידונו עד כה: צמיחת האוכלוסייה. כידוע, ישראל היא מהמדינות עם קצב הילודה מהגבוהים ביותר בקרב המדינות המפותחות (גידול אוכלוסייה של 2% בשנה). תמ"ג נספר פעמים רבות תחת חישוב תמ"ג לנפש- התוצר חלקי מספר התושבים. לכן, כשקצב גידול האוכלוסייה גבוה, צמיחת התמ"ג לנפש נמוכה. למשל, ברבעון הראשון של 2023, שבו היתה צמיחה של 3.5%, הצמיחה לנפש היתה רק 0.8%.

לסיכום, מדינת ישראל חזקה וצולחת משברים, ולכן אנו צופים שגם את המשבר הנוכחי, הכלכלה הישראלית תצלח. כשאומרים "יחד ננצח", לא תמיד חושבים על הכלכלה- אבל גם כאן יש צורך בחוסן לאומי ובמורל גבוה. הצמיחה אמנם תרד באופן זמני ותחזור לעלות בהמשך. ויש גם הפתעות… למשל בין נובמבר לדצמבר 2023- בעקבות עדויות בשטח לקצב צריכה מוגבר מהצפוי, חזרה של תיירות פנים וירידה מתונה מהצפוי בייצוא.

בנימה זו, נאחל ט"ו בשבט של נטיעות, צמיחה ופריחה!

כתבות נוספות באותו נושא